שקרים קטנים ולבנים

אני מצטערת מראש על כך שהפרק קצר יחסית, אני פשוט נכנסת לתקופה עמוסה מאוד.

אני מקווה שהוא ימצא חן בעיניכם למרות שאין בו משהו מיוחד...

אוהבת אותכם מלא!!!

אן עצמה את העיניים שלה והתענגה ממגע ידיה של ויולט בשיערה הארוך. ויולט הברישה את שערה הסגול של הנערה עם התלתלים בעדינות אבל במיומנות, מורחת את הקרם שאן משתמשת בו מאז שהייתה ילדה קטנה,

קרם לשיער בניחוח שוקולד.

"אני לא מבינה למה את אוהבת להריח כמו קינוח של חג המולד" אמרה לה לוסי

אן גילגלה את עיניה "אני פשוט אוהבת שוקולד, הריח שלו פשוט ממכר"

לוסי לא התווכחה, אן ידעה שגם היא נהנת מהריח הנעים שמתפשט בחדר בכל בוקר. אן אהבה שנוגעים בשיער שלה או שמשחקים איתו, זה הרגיע אותה בדרך כלשהי.

היא זוכרת איך אביה ואימה היו מלטפים את שיערה כשהיתה בוכה מתי שהיתה קטנה ובאיזה מהירות היא היתה נרגעת לתחושת המגע. ויולט קלעה את שערה לשתי צמות צרפתיות וקשרה סרטים קטנים בצבע לבן בקצה כל אחת.

"אפשר אולי לקבל פרטים על האימון הלוהט אתמול?" שאלה ויולט בקול מתקתק

אן גילגלה את עיניה "למה כל דבר שקשור לבנים אצלך הוא לוהט?"

"בנים הם לוהטים, מותק"

לוסי צחקה וויולט חייכה בהומור, אן שוב גילגלה את עיניה ואמרה "היה בסדר, לא ממש התאמנו, הארי רק מסר לנו פרטים והראה לנו טכניקות יעילות שיעזרו לנו נגד סלית'רין"

"ומה הארי פוטר חושב על זה שאת הנקבה היחידה בקבוצה?" שאלה ויולט בקריצה, צחוקה של לוסי רק גבר

"אני לא יודעת, הוא לא שיתף אותי בכל מקרה" אמרה אן והרימה את גבותיה לעבר לוסי שלא הפסיקה לצחוק

לאחר שסיימו הבנות להתארגן, ירדו שלושתן מחדרן והלכו לאולם בכדי להשתיק את הבטן המקרקרת שלהן. כשנכנסו לחדר הגדול עיניה של אן הופנו ישר לשולחן תלמידי סלית'רין בחיפוש אחר נער עם שיער בהיר ועיניים נבונות.

אחרי כמה שניות היא הצליחה לראות את דראקו מאלפוי יושב במקומו עם מרפק אחד על השולחן וראשו שעון על כף ידו. אן שמה לב שפנסי מנסה לדובב אותו אבל הוא רק השיב לה תשובות קצרות והניד את ראשו באיטיות.

הוא נראה עייף וחסר סבלנות, אולי יש לו כאב ראש חשבה לעצמה אן.

היא ולוסי התיישבו בשולחן תלמידי ההפלאפף, שמות בצלחת שלהן כל מה שבא ליד. אן לעסה את הטוסט שלה באיטיות ושמה עין על דראקו, הרצון לדבר איתו רק גבר מרגע לרגע.

"תגידי, לאן נעלמה ויולט? שאלה לפתע לוסי בהפתעה

"היא הלכה לשבת עם בריאן"

גבותיה של לוסי התכווצו בבילבול "בריאן? היא לא יוצאת עם פול?"

אן הסתכלה עליה בחוסר אמון "לוס, ויולט ופול נפרדו כבר לפני חצי שנה, מה קורה איתך?"

לוסי רק הביטה באן באותה הבעה ולאחר רגע הסמיקה מעט והנידה את ראשה "אני יכולה להיות מעופפת לפעמים, אם ויולט היתה שומעת את זה לא הייתי עכשיו בין החיים"

אן חייכה "אני אתן לך עוד דוגמא, שון-ראש-סגול יושב לא רחוק מאיתנו, הוא בוהה בך כבר יותר מחמש דקות, ואת אפילו לא שמה לב"

לוסי סובבה את ראשה בחדות וחיפשה בעיניה את שון-ראש-סגול, כשראתה שהוא באמת יושב קרוב אליה ומביט בה בעיניין, פניה האדימו והיא פנתה שוב אל אן "תגידי לו שיפסיק" התחננה

אן צחקה בעליזות "את צריכה לתת לו צ'אנס, לוס. הבחור המסכן מחזר אחרייך כבר משנה שעברה."

לוסי ניענעה את ראשה כמו ילדה קטנה ועקשנית "לא, לא, אני אף פעם לא אצא עם מישהו שנמוך ממני, וחוץ מזה הצבע של הפנים שלו מלחיץ אותי, איפה ראית אי פעם פנים בגוון כזה?"

"לוס אל תהיי כזאת, הוא נראה בחור נחמד" אמרה אן וצבטה את הזרוע של חברתה "לפחות תהיי נחמדה כלפיו ותדברי איתו מידי פעם"

לוסי מילמלה משהו לא מובן כתגובה ואן רק גילגלה את עיניה והמשיכה לאכול. לפתע, היא ראתה שדראקו קם ממקומו, לוקח את התיק שלו ויוצא מהחדר הגדול.

אן לא האמינה למזלה הטוב, היא יכולה לדבר איתו עכשיו במקום אחרי השיעור. היא לקחה את התיק שלה ואמרה ללוסי שהיא צריכה לסדר איזה עניין עם פרופסור סנייפ לפני השיעור, ויצאה בעקבות מאלפוי.

היא הלכה אחריו במסדרון, מנסה להשיג את הצעדים הגדולים שלו. היא ראתה שהוא נכנס לכיתת השיקויים, השיעור הראשון שלה היום יחד עם תלמידי סלית'רין, ונכנסה אחריו לכיתה.

כשהייתה בתוך הכיתה היא הביטה סביב וראתה שהיא ריקה לגמרי חוץ מדראקו שישב במקומו ועיניו עצומות בעייפות.

אן גיחגכה בגרונה בכדי למשוך את תשומת ליבו של הנער הסלית'ריני. דראקו רק פקח את עיניו בסקרנות וכשראה את אן, גילגל את עיניו ועצם אותן שוב. פניה של אן הסמיקו מעט.

"דראקו מאלפוי" אן אמרה בקול קצת קשה

דרארקו לא פקח את עיניו "מה את רוצה, גמדית גינה?"

כעס התגנב לליבה של אן כששמעה אותו קורא לך כך, היא הניחה בגסות את התיק שלה על הריצפה והתקדמה באיטיות לכיוונו של הנער הבלונדיני

"אם עוד פעם אחת אתה תקרא לי גמדית גינה, אני נשבעת לך שאני אקח את השרביט העקום שלך, ואתקע לך אותו ישר בעין"

זה תפס את תשומת ליבו של דראקו והוא פקח את עיניו והזדקף במקומו, הוא בחן אותה בעיניו ושאל אחרי דקה "במה אוכל לעזור לך, אן גלימור?"

סומק הציף את לחייה. לפתע, השאלה שלה נראתה לה מטופשת. אין דרך חזרה חשבה לעצמה "אממ אני שמתי לב.. שאתה מסתכל עליי מוזר, למה?"

דראקו הרים את גבותיו "אני מסתכל על הרבה בנות-"

"בזה אני בטוחה!" קטעה אותו אן, הוא מנסה להתחמק חשבה כנראה שהוא באמת מסתיר משהו.

היא הסתכלה על פניו היהירות וראתה שהוא נלחם בחיוך, היא לא הבינה מה מצחיק כל כך.

דראקו בהה בה כמה רגעים ואז אמר בקול תוהה "את לא כזאת תמימה כמו שאת נראת"

"גם אתה לא בידיוק חכם כמו שאתה מציג את עצמך" החזירה לו אן

למשמע מילים אלה כל ניסיון של דראקו להיאבק בחיוך נכשל, וצחוק מתגלגל פרץ מפיו. את ידו האחת הוא הניח על בטנו ואת ידו השנייה הניח על השולחן שעמד לפניו.

"מה כל כך מצחיק, אידיוט?"

הנער הבלונדיני ענה בקול משועשע "אני רואה שמצנפת המיון טעתה בקשר אלייך"

אן הביטה בו בהשתוממות ואז אמרה בטון חריף "הייתי מתאבדת לפני שהייתי מצטרפת לבית סלית'רין"

צחוקו של דראקו רק התגבר ולחייה של אן האדימו עוד יותר "לא התכוונתי לסלית'רין, היית מתה" הוא ניסה להגיד בין נשימה לנשימה "את יותר מתאימה לפלצנים באדום, לא חסרה לך עזות מצח מיותרת"

"אני מסכים בהחלט" קול ארסי נשמע לפתע מאחוריה.

אן הסתובבה וראתה את פרופסור סנייפ עומד בפתח הדלת בידיים משולבות

"פה כל כך קטן עם מילים כה עוצמתיות" הוא אמר בלעג בזמן שהתקדם למקומו, אן רק הביטה בו באימה ולא פתחה את פיה, היה משהו מאיים בפרופסור סנייפ שלא יכלה להצביע עליו.

הצלצול נשמע ואן התיישבה במקומה, אט אט תלמידים החלו למלאות את הכיתה, בזמן שראשה של אן מתרוקן.

מה קורה, באני?
אני מרגישה כל כך מבולבלת. דראקו מאלפוי יכול להיות כל כך...אמממ...חמקמק ומעצבן.

לא מזמן כשניסתי לדבר איתו הוא לא הפסיק לצחוק כיאלו סיפרתי בדיחות ממש טובות. אחרי השיעור ניסתי לדבר איתו שוב אבל הוא נעלם מהכיתה כיאלו מעולם לא היה בה.

אני מקווה שהיום בערב אחרי האימון שלו אני אצליח לדבר איתו ולהוציא את מה שהוא מסתיר, תחזיק אצבעות בשבילי באני.
                                                                                                                                   אני חייבת ללכת כי השיעור של פרופסור מקונגל עומד להתחיל
                                                                                                                                                                                 אוהבת הרבה. שלך בכנות, אן

הפרק הקודם		הפרק הבא