אדוארד דה-סייתר: סיפורו של קוסם

אדוארד ישב על מיטתו וחשב על הבז הנודד של משפחתו, כרונוס* ותהה מתי יחזור עם מכתב והשיקוי שביקש. אחרי כמה דקות השתעמם, אבל לא רצה לצאת כיוון שהבנות חיכו לו בחוץ אז הוא פתוח ספר גדול שהיה רשום עליו "spellbook"**  והסתכל בתמונה של שושית *** ומליסה, היה רשום מתחת "קדימה #צוות_דה_מיי!". אדוארד לחץ על ההאשטאג בחשש ונדהם לגלות תמונות רבות שנשאו כיתוב זה ובכולן הופיע מליסה עם אחת מחברותיה הטובות... טוב, כולן חוץ מאחת בה הופיעה לולה עם אחת מחברותיה והיה רשום מתחת "לעולם לא #צוות_דה_מיי, תמיד #צוות_לולארד!". אדוארד נגע בהאשטאג הזה בחשש גדול יותר וראה אותה כמות של תמונות רק עם לולה וחברותיה, אבל פתאום נקטעה מחשבתו כשקול מאחוריו קרא "יש רק עוד כמה דקות לארוחת בוקר, מאהב איטלקי!". אדוארד שמח לראות את ויקטור גריינג'ר, חברו לצרות (שתמיד לא הכין שיעורים אבל זה חיפה על אדוארד כשהמורים שכחו לבדוק את שלו... כל פעם. מה שאומר שהוא הציל את אדוארד בערך 20 פעמים) מוכן עם השרביט ביד ומשום מה עם כיתוב "אני שומר הראש שלו, תפסו מרחק או תפסו קללה!" על היד. אדוארד היה מוכן לעלות לאכול, אבל כשפתח את הדלת לא הייתה שם אף אחת. למעשה, זה היה קל מדי... או לפחות כך זה נראה לפני שקול מוכר קרא אליו "היי, אד!". זאת הייתה מליסה והיא הייתה לבושה באופנתיות מוסוות: חולצת בית ספר ורודה, בגדי העור, נעליים שחורות עם פסי רוחב ורודים ופרח ורוד בשיער. הוא רק יכל למלמל "כ-כדאי שנלך ל-ל-אכול לפני שיגמר" לפני שויקטור דחף אותו משם. ויקטור נפל כשחבורה של בנות מרייבנקלו העיפו אותו ולקחו את אדוארד במהירות לפגוש את לולה לכמה דקות לפני האוכל. אדוארד ראה את לולה מתקרבת לעברו וגם היא התלבשה יפה: חולצה ירוקה הבליטה את עינייה הירוקות-אפורות, שערה החום הריח משמפו ומרכך ש"הסגיר" את זה שהיא התרחצה לפני מעט זמן והתלבושת האחידה של בגדי העור הייתה מבריקה כאילו נקנתה היום. אדוארד לא הספיק אפילו לומר שלום וידה של מליסה אחזה בידו, אבל נתלשה מיד על ידי אחת מחברותיה של לולה: בחורה עם שיער שטני קצר וכיתוב "צוות לולארד" על יד ימין, "תעזבי אותו!" היא אמרה בכעס "הוא יהיה עם לולה לא משנה מה תעשי! תביני, את חצויית דם ואדוארד הוא טהור דם... הוא לא בליגה שלך!". מליסה ברחה משם בדמעות, היא לא רצתה שאדוארד ידע על זה שהיא לא טהורת דם, כי המשפחה שלו לא תיתן להם לצאת.

אדוארד מצא את עצמו באמצע טורנדו של בנות כשכרונוס נכנס וישב על זרועו, "עצרו!" אדוארד קרא בזעם "אני אשתה את שיקוי הפליקס פליציס הזה ואטיל מטבע". אדוארד הוציא חרמש מכיסו "אם יצא עץ, אני אלך עם לולה ואם יצא פלי, אני אלך עם מליסה. מספיק הוגן?", מלמולי הסכמה רגיעו את הרוחות ולבסוף גם מליסה חזרה בשביל לצפות במתרחש. אדוארד שתה את השיקוי עד הסוף והטיל את המטבע, המטבע הסתובב באוויר ולבסוף התחיל לנחות. הוא ירד עד לרצפה וקפץ שוב לאוויר, אבל לגובה קטן יותר. לבסוף המטבע נעצר וקריאות אכזבה וניצחון מילאו את האוויר כשהבנות הסתכלו במטבע, הצד העליון היה עץ. לולה ומליסה היו המומות, בעיקר מכך שזה נגמר. הבנות מסלית'רין הוליכו את מליסה לחדר המועדון של הבית והחברות של לולה הוליכו את אדוארד ואותה אל השולחנות בצחקוקים, אחת מהן מילמלה "לולה דה-סייתר...נשמע לך מתאים?". כל הבנות המשיכו והושיבו את לולה ואדוארד במושבים קרובים, כך שהם היו גב אל גב.

כעבור חודשיים לולה ואדוארד הלכו ביחד לנשף: אדוארד בחליפה ירוקה-כסופה וגלימת טקס עם ריקום סמל משפחת דה-סייתר ולולה בשמלה כחולה פשוטה עם עיטורים בגוון נחושת שהדגישו את עינייה הירוקות-אפורות. שניהם הגיעו בשלב של הריקודים הישנים של הזוגות וכרגע התנגן ואלס, אדוארד אחז בידה של לולה והוביל אותה לרחבה בין הברון המגואל והלנה רייבנקלו (שהצליח להתפייס איתה... וולדמורט יודע איך) לשני תלמידי שביעית שאדוארד לא זיהה. העיניים של לולה נצצו מהתרגשות בעוד אדוארד מחזיק בה בעדינות ורוקד איתה כאילו רק שניהם באולם. אחרי הריקוד הזה הם ישבו בצד וצחקו מהמעידות של תלמידי החמישית על הרגליים של בנות הזוג שלהם, שהסמיקו כשגילו שהם הבדיחה של בית הספר. תוך כמה דקות הגיע בילי סקיטר עם עמדת צילום ישנה (לפחות היא הייתה בצבע...) ולולה גררה את אדוארד להצטלם, למרות מחאותיו על בילי ושהשימוש שלו בתמונות. כשהם עמדו מול המצלמה לולה לחשה לאדוארד "תקשיב לי, פשוט תביט ישר לתוך העיניים ותשכח משאר הצרות.", הם התחבקו קרוב והוא הביט לתוך עינייה, צולל עוד ועוד לתוך הערפל המהפנט. "צ'יק! צ'יק!" קראה המצלמה והזום הקפיץ את אדוארד מהנוחות שבחיבוק, כמעט עד לדריכה על הרגלה של לולה. שתי התמונות יצאו מהמצלמה ובילי הגיש להם אותם עם קריצה ואמירת "לזוג המאושר!", שניהם לקחו את התמונות וחזרו לטירה כדי לארוז את חפציהם לקראת חופשת החורף. לולה הלכה עם אדוארד למרתף, אבל כמעט רעדה מקור, אם אדוארד לא היה מוריד את גלימת הטקס ומלביש אותה בה. אדוארד הכניס את ציודו במהירות ושם מעל הכל את הצילום והעיתונים שהוא הוזכר בהם. לולה ארזה באיטיות וקיפלה את הכל למקסימום חיסכון בשטח השיטות שאדוארד לא הבין.

ביום למחרת אדוארד יצא בהתרגשות לקראת הרכבת, אבל הוא שם לב שמליסה נשארה בהוגוורטס ושלח לה ינשוף עם הסבר כדי שלפחות תבין למה הוא יצא עם לולה. כשהרכבת יצאה לכיוון קינגס קרוס אדוארד ולולה ישבה ביחד ודיברו על הכפר שלהם ועל הטירה שמחכה להם. בשלב מסוים לולה פיהקה אז אדוארד חשב על רעיון: הוא גרר את המזוודות כדי שלא יתנו לאנשים ששוכבים על הספסל ליפול וכבל אותן למקומן בקסם, ככה שניהם יכלו לישון כמו במיטה. כמובן שהם לא התעוררו כשהרכבת עצרה אבל אחת מהחברות של לולה העירה אותם בעדינות ואמרה "אני מצטערת על ההפרעה למחזה הרומנטי הזה, אבל בסוף הרכבת עוד תחזור להוגוורטס... כשאתם בתוכה!", אדוארד מיהר לקום וכך גם לולה, אבל היא קמה והסמיקה הרבה יותר מאדוארד. כשהם ירדו מהרכבת הם התחבקו עם הוריהם ואימה של לולה, אישה גבוהה עם אותו השיער של לולה בשם האנה, שאלה אותם "איך בהוגוורסט?" (היא מבאטת את השם hoogvorst). כל המבוגרים חייכו כמו בנוסטלגיה טובה כשלולה הראתה להם את התמונה מהנשף. "אדוארד," אמרה קטרינה בהתפעלות צינית "לא ידעתי שאתה פלרטתן כמו אביך!", כולם צחקו מהבדיחה בזמן שלאונרדו הקיש את המספר המוביל לכפר בתא הטלפון המשגר. תוך מספר רגעים כולם היו ברחוב הראשי, רק מטרים ספורים מהבית והיו מוכנים להתחיל בארוחת חג מסורתית בלי לדעת שדברים רבים הולכים להשתנות בשנים הבאות גם בלי אדון אופל מטורף...

 * בלטינית פלקון(בז) הוא חרמש או מגל, הידועים כנשקו של כרונוס הטיטאן.

 **ספלבוק זה פייסבוק לקוסמים, רק שזה בתוך ספר אמיתי כשאתה מדפדף אחורה אתה רואה פרסומים קודמים.

***שושית היא לילי פוטר החמישית (=חמשושית) והBFF של מליסה.

בבקשה תרשמו תגובות...

הפרק הקודם