אז מה אם קוראים לי מאלפוי?!

"אז מה בעצם קרה?"שאל דראקו
"זוכר שנכנסתי באיחור לשיעור,ואז סנייפ לא נתן לי עונש והוא נתן להארי רון והרמיוני?"
"מגיע להם."
"דראקו!"צחקה אנבל "אז שמעתי אותם מדברים שאני מאלפויאית וזה מתאים לי,שאני לא דואגת להם ושרון יגמור איתי ואני דוחה,ואני צריכה להגיד תודה שהם איתי."
דראקו התחמם מיד,אבל זה לא היה כעס שהוא הכיר.הוא הרגיש שהוא חייב למצוא את רון וע-כ-ש-י-ו.
***
רון והארי ישבו מיואשים במגדל גריפינדור.
"לא הייתי צריך לדבר."
"זה היה רציני?"
"לא סתם כעסתי.."
לפתע קולין קרווי רץ עליכם,הארי נאנח.
"הייתי עכשיו אצל סנייפ"התנשם
"תנחומי."אמר רון
"לאלא!!הוא נתן לי פתק בשבילכם!"
"מוזר."אמר הארי
יש לכם מזל!תגידו תודה לעלמה מאלפוי העונש שלכם מבוטל.
פרופסור סנייפ.
רון פער את פיו בתדהמה,הוא יצא עם הארי והרמיוני כדי למצוא את אנבל.
"בואי."תפס דראקו את יד אחותו.
"לא."אמרה וראתה את רון מהפינה.
"קראב גוייל,שמרו עליה פה."אמר דראקו והתקדם אל רון בחיוך שחצני.
"וויזלי,וויזלי וויזלי,אף פעם לא לומד מטעויות.אתה לא יודע שלא מתעסקים עם המלפואים?!"
"אוי נו.תעזוב אותו.הוא רק רוצה לדבר עם אנבל."אמרה הרמיוני בשקט
"ואזה בדיוק מה שהוא לא יעשה.וויזלי,100 מטר מאחותי.ולא."
"ולא מה?"
"לא יהיה נעים."
"הייתי בטוח שתהיה מאושר מזה."
"ממה?"
"אתה יודע,אחותך נענשת וזה.."
"אני לא מפלצת!"סינן דראקו "זה עצוב לי לראות אותה ככה."
"טוב זה חדש."
"אתה פה המפלצת וויזלי.100 מטר מאחותי."
"הוא מאיים עליך!"צחק הארי "אנחנו יודעים שלא היינו בסדר אז תן לנו ללכת לדבר."
"לא!היא בוכה אתה מבין?!בוכה!"
"נו זה דרכן של הבנות."אמר רון
"15 שנים אני נמצא איתה.לעולם לא ראיתי אותה בוכה!אני לא יודע מה עשית לה אבל אתה לא מתקרב עליה יותר."
רון הארי והרמיוני הסתובבו וכך גם דראקו.

הפרק הקודם		הפרק הבא