בין לבין

ינשוף שדפק בחלון באמצע הלילה העיר את הרמיוני ורון בבהלה.
הם לקחו את המכתב שהיה מוצמד לרגלו וקראו אותו.
״לגברת גריינג׳ר שלום,
את נשלחת לשלושה ימים לבצע עסקה עם קוסם גדול מיבשת אסיה, סליחה על ההודעה הקצרה, את מתבקשת להתייצב במשרד הקסמים בשעה 6:30 בבוקר לקבלת כל הפרטים.
תודה רבה,
שר הקסמים,
מר פרסי וויזלי.״
הרמיוני קיפלה את המכתב והסתכלה בשעונה , 4:30, יש לה שעתיים לארגן תיק לנסיעה, להתארגן בעצמה, ולאכול ארוחת בוקר.
היא התחילה לארגן את התיק שלה, ורון התחיל להכין ארוחת בוקר לשניהם.
לאחר שעה וחצי, הכל היה מאורגן ומוכן, והרמיוני התיישבה לאכול עם רון.
״זה התראה ממש קצרה, הם לא יכולים לעשות דברים כאלו״ אמרה בזמן שלקחה ביס מהפנקייק שלה.
״את תהיי בסדר, נותרה לך חצי שעה שלמה ואת הולכת לבלות אותה איתי, כי אני לא הולך לראות אותך שלושה ימים . שלושה . ימים . אומללים.״ הוא אמר בדרמטיות, והיא התקרבה לנשק אותו.
לאחר חצי שעה, הרמיוני לקחה את התיקים שלה והתעתקה למשרד.

״או שלום הרמיוני!״ אמר פרסי כשנכנסה למשרדו.
״היי פרסי, אז מה צריך לעשות?״ פרסי חיטט בערמת הדפים שלו ואז התחיל לדבר.
״אני צריך שתשכנעי את שר לימודי הקוסמים של אסיה שיסכים לחילופי תלמידים. אני לא הצלחתי, אז זה הולך להיות קשה, אבל אני מאמין שאת יכולה״
הרמיוני לקחה את הדפים מידו והתעתקה לכתובת המדויקת שהייתה כתובה שם.
היא נכנסה למלון קוסמים , קצת ישן ורעוע, וקיבלה את חדר 27 .
הרמיוני הניחה את כל התיקים שלה והמשיכה לקרוא את הדפים שקיבלה.
בשעה 7:00 בערב, הייתה לה פגישה איתו במסעדה שנקראת פוג׳יגן.

היא חיפשה את הכתובת של המסעדה בדפים,אבל לא יכלה למצוא, אז היא יצאה מוקדם, והלכה לשם ברגל.
הייתה לה תמונה של איך שהוא נראה, אז ישר זיהתה אותו כשנכנסה.
״קימויו! היי , אני הרמיוני, ושלחו אותי לכאן ממשרד הקסמים.״
היא התיישבה לצידו והם החלו לאכול, קימויו הזמין משקה אלכוהלי אסייאתי מסוים , שהרמיוני לא הצליחה לזכור את שמו, אבל היה צריך רק אחד כזה כדי לשכר אותה לגמרי.
״ואתה מבין, הוא לא הציע לי נישואים עדיין!״ היא אמרה באמצע אחת מהשיחות שלהם, קולה מבולבל ושיכור.
הדבר הבא שהרמיוני זכרה, זה שהיא התעוררה במיטה, לא אותה אחת שהייתה במלון, עם אותו גבר שראתה אתמול, קימויו .
״אוי שיט״ היא מלמלה לעצמה והחלה להתלבש.
תוך שתי דקות היא התעתקה משם ישר אל המלון.
היא ישבה על המיטה, נוזפת בעצמה על מה שעשתה, היא החליטה לחזור ישר כשהעסקה נחתמה, ולספר לרון, בתקווה שיסלח לה.
לפתע היא ראתה ינשוף שנכנס אל החדר ומפיל אליה מכתב.
״גברת גריינג׳ר,
אני לא יודע מה עשית, אבל עכשיו הוא שלח ינשוף וחתם על העיסקה.
כל הכבוד!
אני מודיע לך שקודמתי לעמדת מנהלת ענייני קוסמים בינלואמיים.
המשיכי כך
פרסי וויזלי.״
באותה הדקה, הרמיוני התעתקה , חזרה אל הדירה, וראתה שרון ישן לבד במיטה שלו, וששם, בכלל אמצע הלילה.
היא הלכה ישר להתקלח, ואז נכנסה למיטה עם רון , וניסתה בכל כוחה להירדם, אבל לא הצליחה.
היא נשענה על חזהו של רון והחלה לבכות.

כשהרגיש את ראשה של הרמיוני עליו, היא עדיין בכתה, והוא התעורר. היא מיהרה לנגב את הדמעות מעיניה
.״אוף אני כזו מטומטמת.אני מפגרת! ״
״הרמיוני? מה את עושה כאן? זה לא היה אמור להיות שלושה ימים?״ הוא שאל וליטף את ראשה.
״זה היה אמור להיות, אבל העסקה נחתמה. הוא הסכים ישר.״
״אז למה את בוכה?״
״כי..״ היא הפסיקה לרגע, והסתכלה בעיניו של רון.
״אני חושבת שבגדתי בך״ היא אמרה והמשיכה לבכות.
״מה?״ הוא שאל, מרים את עצמו לישיבה.
״מה זאת אומרת את חושבת?״
״אני כזו מטומטמת, אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי. הגעתי למסעדה שבה הייתי אמורה לפגוש אותו ולדבר על העסקה, והוא הזמין לי איזה משקה אסייאתי מוזר. הדבר הבא שאני זוכרת זה שהתעוררתי אצלו במיטה וישר הלכתי למלון. התעתקתי לפה ישר כששמעתי שהעסקה חתומה״
אמרה הרמיוני, מתיישבת גם היא, הפעם היא לא ניגבה את הדמעות, כי אין טעם. היא ידעה שהוא יפרד ממנה.

הפרק הקודם		הפרק הבא