אהבה שומרת על אהבה

הארי התעורר בבהלה.שוב אותו חלום.דם.הרבה דם.וקול של אישה שצורחת "הארי!".הקול נשמע לו כל-כך מוכר,אבל הוא עדיין לא הבין מי היא.אבל לפי מה שהמחשבות שלו אמרו,הוא גם רצה לא להבין.כבר שבוע שהוא חולם את החלום הזה.בדרך-כלל היה מלווה באורות ירוקים,סירה,בית אפור וכמובן,הלורד וולדמורט.הוא לא ידע מה השעה וזה הטריד אותו.לפי החלון זו הייתה שעה מאוחרת.הוא התלבש במהירות ויצא מחדר הבנים לאולם הגדול.לא היה לו מושג איפה כולם,וכמעט לא היה לו מושג מה איתו ומה הוא עושה,וזה בלבל אותו.הוא לא התאושש מהבוקר ונאבק בעיניו.למזלו הוא מצא את הרמיוני ורון בארוחת הבוקר באולם הגדול."הי." הוא פלט בקול ישנוני "ממצב?" "בסדר." צחקה הרמיוני ונתנה לו מיץ דלעת,כשהתיישב באיטיות על הכיסא.כולם עשו כל-כך הרבה רעש,זה זעזע אותו."מה קרה?" שאלה הרמיוני בדאגה."לא כלום" מלמל הארי ומצמץ."טוב...אני חייב ללכת לשיעור..הארי אתה מצטרף אחר-כך?" שאל רון בדאגה אף הוא."כן,ברור..אני פשוט עייף." מלמל הארי.הרמיוני העבירה את ידה בשערו."אתה בטוח שאתה בסדר?" שאלה."כן...סתם כואב לי קצת הראש." אמר הארי "אולי מהמחשבה על הנבואה." הרמיוני נאנחה."תפסיק לחשוב על זה.אם דמבלדור לא מתייחס לזה בצורה כל-כך לחוצה,גם אתה לא צריך." אמרה "וחוץ מזה,לא בהכרח מדובר במוות." "אני יודע." מלמל הארי "לכי לשיעור,אני כבר מגיע." "אתה בטוח?" שאלה."כן,כן." אמר הארי."מצטער,אני קצת..." "טוב." היא נישקה אותו על שפתיו.הוא נישק אותה בחזרה והיא יצאה לכיוון הכיתה.

סנייפ דיבר ודיבר והארי לא הצליח להקשיב לו.החלום הטריד אותו.האישה ההיא...מי זו,לעזעזאל...האם זו מי שתמות? האם זו הרמיוני? לא,אסור לו לחשוב על זה.הרמיוני זרקה פתק לשולחנו.

"מה קרה? הכל בסדר איתך? אתה נראה המום ומודאג."

הארי שרבט בחזרה."כלום,סתם..." הוא ראה במבטה שהיא לא מאמינה לו.אבל לא היה לו זמן להתעמק בכל זה עכשיו.הוא היה חייב לדבר עם דמבלדור.הוא יסביר להרמיוני הכל אחר-כך.היא תבין אותו.השיעור נגמר והארי חטף את התיק שלו ופרץ החוצה,אבל חזר על עקבותיו."אני הולך לדמבלדור.ניפגש באגם הגדול בסדר?" אמר להרמיוני היא הנהנה והוא נישק אותה ורץ לדמבלדור.

"פוטר,תסתכל לאן אתה הולך!" קראה פרופסור מקגונגל כשהארי רץ,נתקל בה,וכל דפי הקלף נפלו מידיה והתפזרו על הריצפה."מצטער,פרופסור" אמר הארי בהתנצלות."לאן אתה רץ?" שאלה מקגונגל ויישרה את משקפיה."לדמבלדור" אמר הארי והחזיר לה את דפי הקלף."דמבלדור לא נמצא בהוגוורטס כרגע,פוטר.הוא יחזור עוד כמה ימים." אמרה מקגונגל."מה זאת אומרת יצא?" קרא הארי בייאוש "אני חייב לדבר איתו!" "פוטר,דמבלדור ידבר איתך כשיחזור" קראה מקגונגל "קצת סבלנות לא תזיק לך." ונעלמה משם בצעדים נמרצים.

הארי חזר על עקבותיו בייאוש.לפתע שמע קול קורא לו מאחת הכיתות.הוא קפא והביט סביבו.אלכס עמדה לי אחת הכיתות וסימנה לו לגשת.הארי ניגש אליה."מה?" שאל.הוא לא הספיק להתנגד ואלכס היא החלה לפתוח את כפתורי חולצתו.הארי התרחק אחרוה במהירות."אתה מסקרן אותי,הארי" לחשה באוזנו."אה..באיזה מובן?" פלט."במובן של...אני רוצה לראות מה אתה יכול לתת." אמרה."אני לא חושב" אמר הארי כשהיא ניסתה לפתוח את הכפתור האחרון בחולצתו."אל תדאג,אני לא אגלה....וגם אין כאן אף אחד..." לחשה אלכס."אני מתכוון שיש לי חברה" אמר הארי תפס את התיק שלו ויצא מהכיתה בריצה לפני שאלכס תתפוס אותו .הוא רץ וחיפש אחרי הרמיוני.כשמצא אותה,הוא תפס בידה ורץ משם כשהיא לא מבינה מה קורה.הוא מצא כיתה ריקה,נכנס וסגר את הדלת.אחר-כך התיישב על השולחן."מה קרה?" שאלה הרמיוני בדאגה.הארי ניסה למלמל משהו."למה החולצה שלך פתוחה....הארי,מה קרה?"

"היא ניסתה להתחיל איתי..." מלמל הארי.הרמיוני קפאה."היא מה?" לחשה.הוא סיפר לה מה קרה.היא הביטה בו כמה דקות.היא התיישבה ולא הביטה בו.הארי התיישב לידה וחיבק את כתפיה.הרמיוני הניחה את ראשה על כתפו ונשכה את שפתה.ואז היא החלה לבכות בשקט והארי הצמיד את ראשו לראשה."הכל בסדר." מלמל הארי.הרמיוני עצמה את עיניה וחיבקה את מותנו.הוא נישק אותה."את רק צריכה לדעת שאני לא...אני לא אבגוד בך,אני נשבע לך." אמר הארי."לא חשבתי שתבגוד,הארי,אני פשוט לא רוצה שהיא תיגע בך.זה התפקיד שלי." אמרה הרמיוני."מה התפקיד שלך?" "לגעת בך." אמרה הרמיוני."למה?" "כי אני אוהבת אותך." אמרה הרמיוני.הארי צחק ונישק את צווארה בעדינות וחייך.הוא העביר את לשונו על פניה ונישק אותה.היא נישקה אותו בחזרה.

"הספקת תדבר עם דמבלדור?" שאלה הרמיוני.הארי נשען בגבו על הסלע והרמיוני ישבה שעונה על ברכיו,מול האגם הגדול של הוגוורטס,שנצץ בעוד השמש שוקעת.הרמיוני אהבה את הרומנטיות של הארי."לא,הוא לא נמצא" אמר הארי "אני חייב לדבר איתו.אני לא מבין מה קורה." "אולי הוא הלך לבדוק קצת על הנבואה במשרד הקסמים או שהוא מבצע מחקר על זה." שיערה הרמיוני "אולי הוא..נוסע ברחבי העולם כדי לגלות את הנסתר בנבואה.אולי הוא ניפגש עם כל מיני מומחים כדי לשאול על הנבואה.אני יודעת!" היא אמרה בנשיפה חדה "יש לו רומן עם פרופסור טרלוני!" הארי סתם את פיה בידו ואמר "ואולי...אולי תשתקי?" הרמיוני צחקה.הוא שיחק עם תלתליה."יכול להיות שהוא באמת מחפש משהו." הוא אמר באיטיות "השאלה היא מה או איך..." "לדמבלדור יש דרכים מוזרות לגלות את הפתרונות,הארי.אולי עדיף בכלל לא לדעת." אמרה הרמיוני."יכול להיות." אמר הארי."בוא נדבר על משהו אחר." אמרה הרמיוני."אוקיי." אמר הארי "בואי נדבר על...המשחק קווידיץ' עוד שלושה ימים?" "מה אני יכולה להגיד על משחק קווידיץ' שעומד להיות עוד שלושה ימים?" "אממ אולי...'אני מקווה שתנצח הארי' או 'אני מאמינה בך,הארי' או 'אולי תפסיק לדבר רק על קווידיץ' הארי' " הוא שתק לרגע."אולי את המשפט האחרון עדיף שלא תאמרי..." אמר הארי.היא צחקה והוא צחק יחד איתה,מתעלם לרגע מהסכנות ונותן לעצמו לגלוש לעולם אחר.לעולם הרבה יותר טוב.בערך.

הפרק הקודם		הפרק הבא