״לאן הגענו?״ שאל פרנק. ״לאמסטרדם,״ אמר ליאו ״הייתי פה פעם״. ״איך?״ שאלה פייפר, מופתעת. ״בטעות עליתי על מטוס״ אמרתי ״סיפור ארוך״. ״מה אנחנו צריכים לעשות?״ שאל ג׳ייסון. ״אנחנו צריכים לעלות על אוטובוס מספר 88״ אמרה אלכס. ״למה את חושבת ככה?״ שאלה הייזל. ״בגלל שכתוב על הרצפה שנחתנו 88,״ אמרה אלכס, והוסיפה ״יש שם תחנת אוטובוס״. ״אנחנו צריכים כסף.״ אמר פרנק. ״אני אבדוק אם יש לי כסף...״ אמרה פייפר והתחילה לחפש בתיקה. שמתי לב שאנבת׳ הקלידה כמה דברים במחשב של דיילדוס. ״יש לנו כסף עכשיו.״ אמרה אנבת׳ והוציאה כרטיס אשראי, ״כרטיס אשראי בין- לאומי לחירום״. ״אוקיי,״ אמרתי ״בואו נלך לקנות כרטיסים לאוטובוס״.
מערכת הרכבות בהולנד נורא מסובכת, לא הבנתי כלום. הייתי מסביר לכם, אבל זה לא דומה בכלל למכונה.
אנבת׳ קנתה 8 כרטיסים לנסיעה חד פעמית ונתנה לכולם כרטיס.
שחכינו לאוטובוס האווירה הייתה דעוכה, אז ניסיתי להצחיק את כולם.
״אתם יודעים איך אומרים 88 בהולנדית?״ שאלתי ״אחתנתחתן!״. לפתע הייזל צחקה. הצחוק שלה מילא אותי געגועים לקליפסו, הלוואי שהיא הייתה פה יחד איתי, היא הייתה אוהבת את אמסטרדם.
שהרכבת הגיעה אני נאלצתי לצעוק ״צ׳ו צ׳ו! הרכבת הגיעה!״ כדאי שהאחרים ישימו לב. אחרי שעלינו לרכבת שאלתי את אלכס ״מה יקרה עכשיו?״. ״סופה״ היא ענתה קצרות. באותו הרגע לא הבנתי את דבריה, אך לאחר מכן הצטערתי שלא חשבתי על זה קודם. האוטובוס התחיל לנוע ולזוז, חור נפער במושבים האחרונים באוטובוס והתחיל לשאוב את כל החצויים, אבל בני התמותה אפילו לא זזו. ״תשחררו״ אמרה אלכס ושיחררה את אחיזתה, דמותה נבלעה במערבולת. ״היא משוגעת!?״ צרח פרסי. ״לא״ אמרתי ברוגע ״אנחנו צריכים לשחרר״. ״ליאו, השתגעת?״ שאלה אנבת׳. ״תבטחו בי״ ביקשתי. ״אני בוטחת בך״ אמרה פייפר ושיחררה אחיזתה. אני קפצתי איתה, וכולם הצטרפו אלינו. נבלענו בחשכה.
|