לילי לונה פוטר

"לילי? היא מתעוררת!" שמעתי את הילי אומרת, "כולם לזוז! היא צריכה לנוח" אמרה גברת פומפרי, "תודה לך גברת פומפרי" שמעתי קול מוכר זה היה אבא, "לילי חמודה?" אמרה אמא, "לילי?" אמר ג'יימס, "אני בסדר!" אמרתי ופתחתי את העיניים מסביבי ראיתי את אבא, אמא, ג'יימס וכל חברי הנבחרת וגם המורה לצמחים נוויל והמנהלת מקגונגל. לא הבנתי מה נוויל ומקגונגל עושים פה, אז שאלתי את אבא, "למה המנהלת והפרופסור לונגבוטום גם כאן אבא?" אמרתי "גברת מקגונגל היתה המורה גם שלי ושל אמא שלך, ופרופסור לונגבוטום" (אבא אמר זאת בליגלוג תוך כדי צחוק) "היה אחד החברים שלי פה בהוגוורטס, גם אני לימדתי אותו פעם"  אמר אבא "אל תלגלג בי הארי!" אמר נוויל, (אבא עושה פרצוף שובב) כולם צוחקים חוץ מנוויל, "מה כבר יכולת ללמד אותו אבא? איך להוציא עכברושים מהכיור בשביל אמא?" אמר ג'יימס בליגלוג תוך כדי צחוק, "תיצחק תיצחק אבא שלך היה כמו מורה להתגונן בפני כוחות האופל בשנה החמישית!" אמר אבא בגאווה לג'יימס, כולם צחקו "טוב אני רואה שהכל פה בסדר להתראות לכם" אמרה מקגונגל, "להתראות" אמרו אמא ואבא, "שלום לכם" אמר קול שהקפיץ את כולם וכולם היסתובבו "פרופסור דמבלדור!" אמר אבא בשמחה , "שלום הארי" אמר דמבלדור, "כמה זמן דמבלדור" אמר אבא, "שנים" אמר דמבלדור, " גדלת הארי!" אמר דמבלדור , "גדלתי ויש לי ילדים דמבלדור" אמר אבא בפנים רציניות, דמבלדור הסתכל לכיווני ולכיוון ג'יימס, "אני רואה" אמר דמבלדור עצוב, "בכל אופן דמבלדור מה גרם לך להופיע אחרי כל הזמן הזה פה בתמונה ועוד בדיוק שבוע אחרי שביתי נפצעה" אמר אבא, "לא הבנתי" אמרתי, "מה קורה פה אבא?" אמר ג'יימס, אבא הסתובב עלינו בפנים רציניות, והסתובב חזרה לתמונה של דמבלדור, "והינה הוא נעלם!" אמר אבא בכעס, "אב..." עמדתי להגיד אך אבא קטע אותי,"ג'יני אני צריך ללכת רגע... הישארי פה עם לילי, ג'יימס לך לשיעור!" אמר אבא תוך כדי הסתכלות במסגרת הריקה שבה היה עד לפני כמה דקות דמבלדור, "אבל..." ג'יימס רצה להגיד , אבל אבא השתיק אותו במבטו, ג'יימס השפיל הראש נתן לי ולאמא חיבוק והלך, אחריו יצא אבא וגם כל שאר האנשים שהיו בחדר חוץ מאמא שנשארה איתי.
לאחר חצי שעה שאני ואמא דיברנו אבא חזר ונראה כועס,  "דמבלדור..." אמר אבא בכעס, "מה קר..?" התחילה אמא אבל אבא השתיק אותה כשאמר "לילי את בסדר? מרגישה יותר טוב?" אמר אבא וישר אליי מבט, "ככן" גימגמתי בלחץ, "די הארי אל תוציא את זה עליה" אמרה אמא , "כן את צודקת ג'יני" אמר אבא ומבטו התרכך והוא ניגש לשבת מהצד השני של המיטה, "אני מאוד גאה בך לילי" אמר אבא, "על מה?" אמרתי ושיערי הפך לבן (עכשיו אני יודעת איזה רגש זה הצבע הלבן) "לילי למה את לחוצה?" שאלה אמא, "איך את?.." אמרתי אבל אמא קטעה אותי "הכרתי מטמורפמאגוס" אמרה אמא, "לילי אני גאה בך על האימון, ג'יימס אומר שאת משחקת טוב מאוד ושבאימון האחרון כמעט תפסת את הסניץ' עד ש.." אמר אבא, "עד שמה?"  קפצתי ושיערי הפך כחול, "עד שפגע בך המרביצן.." אמר אבא, "כמה אימונים פספסתי?" אמרתי בלחץ, אמא צחקה ואמרה "כמו אבא שלה, קווידיץ' זה חשוב לך לילי?" אמרה אמא, "כן" אמרתי בחשש, אבא ליטף את שיערי "אני שמח שיש לי יורשת בקווידיץ', גברת פומפרי אני יכול לקחת את לילי לסיבוב?" אמר אבא, "רק אם ג'יני תשגיח, אני לא סומכת עליך, מהכמויות שהיית פה שהיית תלמיד, כמו ג'יימס" אמרה גברת פומפרי , אבא צחק ואמא אמרה "כן, אני אשגיח" , "טוב, אז בסדר קחו את הכיסא גלגלים המעופף הזה, זה יעזור שלא תלך הרבה" אמרה פומפרי, הרגשתי כאילו אני עפה גברת פומפרי הרימה אותי בקסם והניחה אותי על הכיסא המעופף, אבא , אני ואמא הלכנו ביחד (יותר נכון אני עפתי), הגענו לארון גביעים אבא הצביע על אחד הגביעים וקרא "ג'יימס פוטר זכה בגביע הקווידיץ'", "ג'יימס?" אמרתי בהפתעה, "לא ג'יימס אחיך, סבא שלך, אבא שלי" אמר אבא, ואוו אמרתי, ואבא המשיך "הארי פוטר זכה בגביע הקווידיץ'" קרא אבא, "מי זה סבא רבה שלי?" שאלתי בליגלוג בצחוק, "לא לילי זה אבא שלך!" אמר אבא בצחוק ונגע באפי, צחקתי ואמרתי "אני אהיה הבאה פה יחד עם ג'יימס!" , "נחכה ונראה" אמרה אמא...

הפרק הקודם		הפרק הבא