שובם של עוטי השיריון- הפלישה

שבעת הגיבורים צעדו אל האולם הגדול.
בעודם חוצים את האולם, נשמעו הרבה מחיאות כפיים ומילמולים נרגשים.

"אלה צבי הנינג'ה!"

"הם אדירים!"

"הבאת את המטאטא שלך? אני חייב לנסות אותו!"

קאראי התרשמה מהעובדה שלליאו יש הרבה מעריצים.
"נראה שהם התרגלו למוטנטים", היא אמרה.

"אפריל, קייסי וקאראי. ברוכים הבאים להוגוורטס", אמרה פרופסור מקגונגל כשהתיישבה במקומה בשולחן הסגל, "נוויל, תביא את מצנפת המיון מהמשרד שלי".

"אני לא יודע את הסיסמה", הודה הפרופסור לונגבוטום.
"הסיסמה היא", מקגונגל היססה, ואז התקרבה לנוויל, ולחשה לו משהו באוזנו.
פרופסור לונגבוטום נחפז לצאת מהאולם.

"איפה אנחנו יושבים?", שאלה אפריל.
"איפה שאתם רוצים, בינתיים. כשאקרא לכם, תבואו לבמה", אמרה הפרופסור מקגונגל.

אפריל הלכה אל שולחן רבינקלו, וקייסי בעקבותיה.
קאראי לעומתם, התקדמה אל שולחן גריפינדור, וליאו סימן לג'יימס שישב לידו לפנות לה מקום.

לאחר כמה דקות הופיע פרופסור לונגבוטום בפתח האולם, אוחז בידו כובע מרופט.
"מה זה אמור להיות?", תהתה קאראי בקול, "כובע מוטנט שצריך להילחם בו?"

ליאו רק הביט בה במבט של גם אני חשבתי ככה בהתחלה.

"מגניב", קרא קייסי, "אני דמיינתי, או שלכובע הזה היה פה?"

"אוקיי. אפריל, קייסי וקאראי. נא לבוא לבמה".

השלושה צייתו לדבריה, ועד מהרה הם היו בקדמת הבמה, מביטים בכיסא שעליה הונחה המצנפת בסקרנות.

"כל אחד מכם כשאני אקרא בשמו יתיישב על הכיסא ויניח את המצנפת על ראשו. המצנפת תחליט לאיזה בית הוא שייך ותמיין אותו לבית המתאים. גריפינדור- אומץ לב. סלית'רין- עורמה ושאיפה לכוח. הפלפאף- טוב לב. רבינקלו- חוכמה".

"המצנפת לא תנסה לשאוב ממני מוטגן?", שאלה אפריל בחשש.

"תשאב ממך מה?", שאלה פרופסור מקגונגל.

"לא משנה", מילמלה אפריל.

"ג'ונס קייסי", קראה פרופסור מקגונגל.
"למה להגיד קודם את השם משפחה", תהה קייסי.

הוא התיישב על הכיסא וחבש את המצנפת על ראשו.

"בואו נראה... אתה נרקיסיסט, זה ברור. אתה לא חכם במיוחד- "

"הי!!", נעלב קייסי.

"אני חושבת שאתה מתאים ל... הפלפאף!", המילה האחרונה הידהדה ברחבי האולם.
תלמידי הפלפאף היו מאושרים לקבל עוד דמות בדיונית לבית שלהם.
הם מחאו כפיים בהתרגשות בעוד קייסי הנבוך צועד לשולחן של הפלפאף.

"אוניל, אפריל", אפריל התיישבה על הכיסא ונתנה למצנפת המיון לחדור למחשבותיה.

"מעניין. אני רואה שיש לך מערכת יחסים טובה עם הצב דונטלו...", סומק עז הציף את פניה של אפריל, "את חכמה, אם כי את גם אמיצה... וטובת לב. את לוחמת מעולה ולומדת מהר להיות קונואיצ'י. אני חושבת שאת מתאימה ל... גריפינדור!", פרץ מחיאות כפיים נשמע משולחן גריפינדור.

דונטלו הרגיש כאילו הוא נמעך על ידי פסנתר, ואז עד שהצליח להתאושש, נפל עליו פיל ששוקל חמישים טונות.

אפריל, שהבחינה במצב רוחו הקודר, חייכה אליו בעידוד.
הוא חייך חיוך קלוש ביותר.

"יושי, קאראי", קאראי ישבה על הכיסא וחבשה את המצנפת.

"מממ... נראה שעברה עלייך ילדות קשה. היית בטוחה שהוא אביך... אבל נחזור לעניין. את אמיצה ולוחמת מיומנת, אך גם ערמומית ושאפתנית. אני חושבת ש... מממ... זה קשה! נראה לי שאת מתאימה ל... סלית'רין!", קאראי צעדה לעבר שולחן סלית'רין.

ליאו חייך אליה בעצב.
היא חייכה אליו בחזרה.

הרעש וההמולה חזרו לאולם.
כולם המטירו שאלות על ארבעת הצבים, ועל אפריל, קייסי וקאראי.

"עכשיו מאוחר. כולם לחזור לחדרי המועדון, חוץ משבעת האורחים שלנו. אתם יכולים להישאר ולאכול, אתם וודאי רעבים".

התלמידים היו מאוכזבים, אך לא התווכחו.

"ניפגש מחר", הבטיח מייקי לפיטר, "אני רעב כמו צב!"
"אתה באמת צב!", צחק פיטר.
"בדיוק!", קרא מייקי.

השבעה נשארו, והתקבצו לשולחן אחד.

אפריל, קייסי וקאראי דרשו לדעת הכול על הוגוורטס.
דונטלו ציטט את כל הדברים שקרא מתוך הספר הוגוורטס: תולדות.

"אני לא מבין מה יש לבית הספר הזה נגד פיצה", התלונן מייקי.

"מייקי, תרגיע", אמר ראף, "פיצה זה טעים וכל זה... אבל אפשר לאכול גם דברים אחרים!"

מייקי לא נראה מרוצה.

לפתע עיניו אורו.

"בפעם שעברה, פיטר היה בדרך להוביל אותי למטבחים! אני צריך רק לדגדג את האגס!"

השישה הביטו בו בבילבול.

"לא משנה", אמר מייקי, ויצא מהאולם במהירות.

מייקי זכר כמעט כל מילה שיצאה מפיו של פיטר.
הוא היה החבר הכי טוב שלו.

כאשר הגיע מייקי לצומת האחרונה, שמובילה או לחדר המועדון של הפלפאף, או למסדרון שבקצהו דיוקן פירות, הוא הלך לעבר דיוקן הפירות.

"זה המקום שבו חרזן הנבואות הופיע", אמר מייקי כאילו הוא מנסה לשנן את זה.

כשהגיע לדיוקן, הוא מתח את ידו לעבר האגס, אך זה היה גבוה מדי.

מייקי שלף את הנונצ'קו שלו.
זה גרם לו להיזכר שמתי שהארבעה חזרו לעולמם, השרביטים השתנו בחזרה לכלי הנשק הרגילים שלהם.

מייקי הבחין בבליטה קטנה בקיר. הוא סובב את הנונצ'קו שלו והעיף אותו באוויר.
הנונצ'קו נכרך סביב הבליטה, ומייקי עלה על השלשלות של הנונצ'קו עד שהגיע מספיק גבוה.
הוא דיגדג את האגס, ובין רגע, הדיוקן זז, וחשף דלת עץ.
מייקי ירד מהנונצ'קו, התיר את הקשר שלו, ותחב את הנונצ'קו בשיריונו.

הוא רכן אל הדלת, ואז פתח אותה.

המשך יבוא...

חשוב לי שתגיבו לי כי אני רוצה לדעת אם קראתם את הפרק. אני לא ממשיך לפני שאני יודע שקראתם את הפרק. אז תגיבו כדי שאני אדע...

הפרק הקודם		הפרק הבא