מכשפה חדשה-ישנה

כולם הפנו את מבטם להארי ההמום. "הארי פוטר" קרא דמבלדור בקול חזק יותר. "קדימה, קום" שידלה אותו גאיה בעיניים פעורות והארי קם ופסע נבוך והמום וחרד לעבר דמבלדור, שנכנס איתו לאוהל האחורי.

הארי יצא משם כעבור חצי שעהג. "אני לא שמתי את השם שלי בגביע, אני נשבע!" אמר. גאיה לא ידעה מה זה היה בדיוק, אבל משהו בה גרם לה להאמין להארי.

"אני מאמינה לך" אמרה גאיה. "גם אני" אמרה הרמיוני. נראה היה שרווח להארי, ואז הוא הביט ברון. "לא חשבת לרשום גם את שמי?" שאל בכעס. "רון, אתה מטורף?!" כעס הארי.

"נראה לך שאחרי שלוש שנים של כמעט להיהרג אני אצטרף לטורניר מטומטם בשביל שוב לסכן את החיים שלי?!" צרח הארי. "אולי!" גם רון צרח. "כי אתה כל כך אוהב את התהילה!".

גאיה ראתה כמה הדברים פגעו בהארי ונמלאה בכעס תהומי נגד רון (שהיה בשבילה כמו אח מעצבן) ופשוט סטרה לו. "צא מזה! מה יש לך?! הארי לא סובל את התהילה ואתה יודע את זה!" גערה גאיה ברון.

רון ההמום והכועס שם את ידו על לחיו הכואבת ונמלט משם. "תודה" אמר הארי בחיוך קטן וגאיה הנהנה. היא ראתה שהארי מסתכל על צ'ו צ'אנג, ושהיא מחזירה לו מבט וחיוך. הארי נהיה מעט אדום,

והדבר צבט את לבה של גאיה. למה היא כל הזמן מרגישה כזה מוזר?! היא לא הבינה. היא ניערה את הארי והרמיוני והם צעדו יחד לכיוון שיעור שיקויים.

באחת הגומחות, היא ראתה את ג'יני מסמנת לה לבוא ואמרה להרמיוני והארי שתגיע עוד שתי דקות. הם הנהנו והתקדמו. היא נכנסה לגומחה. "מה קרה ג'ין?" שאלה גאיה.

ג'יני והרמיוני היו החברות הכי טובות שלה שהיו לה אי פעם (אירוני בעובדה שהיא מכירה אותן חודשים ספורים). "את חושבת ש..." פתחה ג'יני והסמיקה. "שיש סיכוי שהארי יזמין אותי לנשף?" שאלה בביישנות.

גאיה הרגישה גוש בגרונה ומיהרה לבלוע אותו. "כי נוויל גם שאל אותי ואני ממש רוצה להיות בנשף אבל אני אעדיף להיות עם הארי כי אני אוהבת אותו" אמרה ג'יני במהירות והאדימה כמו שיערה.

גאיה הרגישה ששפתיה יבשו, אבל הצליחה לומר: "ס-סורי ג'ין... הוא די שם עין על צ'ו צ'אנג מרייבנקלו". ג'יני נראתה מאוכזבת מאוד. "אם כך, אגיד לנוויל שאבוא איתו" אמרה ג'יני ושתיהן יצאו מהגומחה, וגאיה רצה לשיקויים.

היא הגיעה באיחור של דקה בלבד, אך סנייפ הוריד חמש נקודות לגריפינדור. היא נאנחה והתיישבה ליד הרמיוני. "היום, נבצע את שיקוי הספריטה, השיקוי הממריץ, אותו תכינו לפי ההוראות בעמוד 267" הורה להם סנייפ,

ופתח בהסבר על השיקוי.

לבסוף ניגשו לעבודה, וגאיה קראה את המרכיבים:

50 גרם ינקינטון כתוש

7 עיני חיפושויות

1 אבן ירח מרוסקת היטב

2 טיפות מיץ טירחא

19 קוצי קקטוס

היא קראה את הוראות ההכנה והתחילה לעבוד. היא שקדה על השיקוי וערבבה ומדדה. לבסוף השיקוי שלה יצא בצבע סגול-לילך מושלם. השיקוי של הרמיוני יצא בצבע סגול בהיר,

השיקוי של הארי יצא ורדרד, ושל רון היה בכלל כתום-חום מבחיל. כשסנייפ הגיע אליהן והביט בשיקוי של גאיה לא ידע ממש מה להגיד. "עבדת לפי ההוראות?" שאל סנייפ. "כעיקרון, כן" ענתה גאיה.

"מה זאת אומרת 'כעיקרון כן'?" שאל בגבה מורמת, וגאיה שמעה בקולו שהוא חושב שהפיל אותה. "השתמשתי במרכיבים הרשומים בספר, אך שיניתי מעט את כמותם ואת ההוראות.

כלומר, ינקינטון ידוע בתור חומר מעט מטשטש ומרגיע מאוד, ואף על פי שהינקינטון חיוני מאוד לשיקוי כדי לא ליצור תמריץ חזק מאוד ולגרום לשותה את השיקוי להיות היפראקטיבי בהשפעת השיקוי,

החסרתי כעשרה גרמים מהינקינטון הכתוב ואילו הוספתי טיפת מיץ טרוחא נוספת, שידוע שהמיץ בעצם ממריץ את הדם, ועוד קוץ קקטוס לשם האיזון והשליטה בתמריץ.

בנוסף, סיבוב בכיוון השעון אחד נוסף, גורם לאבקת הירח להתמוסס טוב יותר בשיקוי ובעצם כך הסיכויים שהתמריץ יצא מכלל שליטה נעשים נמוכים יותר בחמישה אחוזים.

אני בטוחה שאם תבדוק את השיקוי לעומק תגלה שהוא טוב בדיוק כמו שכתוב בספר ואף יותר, פרופסור" הסבירה גאיה הסבר ארוך ומורכב. מאז ומתמיד דברים כאלו עניינו אותה,

עוד בפנימייה היא לקחה מגמת כימיה, אבל שיקויים היה בליגה אחרת ומעניין הרבה יותר. כולם הסתכלו עליה בפליאה, הרמיוני מלמלה משהו בעצבים, וסנייפ סקר את גאיה.

"אם כן, השיקוי ייבדק העלמה טארה" אמר סנייפ, והסתובב וחזר לקדמת הכיתה. מאלפוי הביט בגאיה ברוגז ולגלוג. היא הביטה בו בתוכחה וביטאה בלי קול: "אני טובה יותר ממך". מאלפוי האדים בכעס והסתובב חזרה.

כשהסתיים השיעור, רון יצא בהפגנתיות ולא דיבר עם השלושה. "גאיה, את גאון!" התלהב הארי, וגאיה הסמיקה במבוכה.

"עכשיו את עושה לי את השיעורים בשיקויים!" צהל. גאיה גיחכה וחבטה בזרועו בשעשוע. הרמיוני רטנה משהו וגאיה הביטה בה בתמיהה. "היא רגילה להיות הכי טובה בהכל" לחש לה הארי וגאיה הנהנה בהבנה.

כשצעדו לחדר המועדון, נתלו על לוח המודעות שני דפים.

על הדף הראשון היה רשום מועד היציאה להוגסמיד. עוד שבועיים, שבוע לפני הנשף.

על הדף השני היה רשום מועד המשימה הראשונה. "עוד חמישה ימים" אמר הארי בחרדה.

הפרק הקודם		הפרק הבא