הקסם של הובי

ליילה אוחזת בחוזקה בידה של הובי כשהיא דופקת על דלת משרדו של דמבלדור.

"היכנסו." קולו של דמבלדור נשמע ודלתות משרדו נפתחות, ליילה צועדת בחשש פנימה.

"ליילה, התלמידה המבריקה ביותר שלימדתי." דמבלדור מחייך אליה "מה שלומך?"

"אמיליה שלחה אותי ואת הובי..." ליילה מתחילה להסביר במבוכה ומשחררת את ידה של הובי.

"את זה אני כבר יודע." דמבלדור קוטע אותה בחביבות "שאלתי מה שלומך."

 "בצרות, כמו תמיד." ליילה מתחמקת מהשאלה "ושלומך?"

"חוץ מזה שהברך השמאלית שלי כואבת?!" התשובות של דמבלדור יחודיות כתמיד "נפלא."

ליילה מהנהנת ועוקבת במבטה אחרי הובי, היא רצה ברחבי המשרד ומנסה לתפוס את עוף החול שמכריז בצרחות על חוסר נחותו.

"הובי." ליילה קוראת בעדינות, ומסבה את תשומת ליבה של הובי "בואי אליי."

הובי צועדת צעד או שניים לכיון ליילה ועוף החול, שמניח שהסכנה חלפה נוחת על רצפת החדר.

הובי מזנקת בזריזות אליו ותולשת נוצה גדולה מזנבו.

"הובי!" ליילה נוזפת בה בעדינות "בואי."

כל אותו הזמן דמבלדור צופה בשלווה במתרחש במשרדו, לא נראה שמפריע לו הבלגן שיצרה הגמדונית.

"ליילה!" הובי רצה אל ליילה וקוראת בהתלהבות תוך שהיא מניפה את הנוצה שתלשה באוויר.

"היא מדברת?" דמבלדור שואל בהפתעה, ומקמט את מצחו.

"לא בדיוק..." ליילה מושיבה את הובי על רגליה "היא אומרת רק את השם שלי."

"מעניין..." דמבלדור שוקע בהירהורים "טוב, לפחות תסיימי את לימודייך בזמן שאת פה." הוא אומר לאחר כמה דקות...

הפרק הקודם		הפרק הבא