קסם

סוף סוף הגענו להוגוורטס! אני ברצינות שוקלת לברך שהחיינו! אני יודעת שהיה כיף להחליף קלפים מצפרדעי השוקולד אבל ממש רציתי כבר להגיע. כשירדנו מהרכבת שמענו קול קורא:

" ילדים חדשים לבוא לפה!" וראינו שמי שדיבר עצום! הלכנו אחריו לסירות שבעזרתן שטנו להוגוורטס וברגע שראינו את הטירה רציתי לצלם אותה,

אבל רק אחרי שהוצאתי את הטלפון ניזכרתי שהוא התקלקל ואז משהו טילטל את הסירה ונפלתי למים! משהו  מתוך האגם

הרים אותי בחזרה לטירה וסוף סוף הגענו לטירה.

אישה (שנראית כמו מישהי שלא כדאי להסתבך איתה) הובילה אותנו אל חדר צדדי ואמרה לנו:" שלום לכולכם. אני פרופסור מקגונגל, ואני ראש בית גריפינדור והמורה לשינויי צורה.

אתם עוד כמה דקות הולכים לאולם הגדול שבו תישתבצו לארבעה בתים: גריפינדור, רייבנקלו, הפאלפאף, וסלית'רין. הבתים שאליהם תשתבצו יהיו הבתים והמשפחות שלכם לכל אורך זמן שהותכם פה.

אתם תישנו עם הבתים שלכם, תאכלו איתם, ותלכו איתם לשיעורים. כל מעשה של התנהגות

טובה תוסיף נקודות לבית שלכם וכל מעשה של התנהגות רעה יוריד לכם נקודות. בואו נלך." הלכנו לאולם שבו היו ארבעה שולחנות ארוכים ומלא תלמידים ישבו לידם.

הרגשתי ממש בלחץ: מה אם אני לא אתאים לשום בית? ובכלל, איך ממיינים

פה? נעמדנו בתור וראינו שיש מצנפת על שרפרף. היא התחילה שלשיר. הייתי בשוק! ממתי מצנפות מדברות? אחרי השיר פרופסור מקגונגל קראה לנו לפי הסדר של השמות משפחה.

לילי שובצה לגריפינדור וראיתי שהיא שלחה לסוורוס חיוך קטן 

ועצוב. כשקראו בשם שלי הלכתי בצעד רועד (אבל ממש רועד) לכיוון השרפרף ולבשתי את המצנפת. כל האולם נעלם והיה חושך גמור.

שמעתי את המצנפת לוחשת לי באוזן: "בואו נראה... מה יש לנו כאן? הרבה חוכמה, וגם אומץ, ואני גם

מרגישה שיש הרבה קסם, יותר מכל אחד אחר, את צריכה ללמוד לשלוט בו, אז ניראה לי שכדאי שנשלח אותך לרייבנקלו, שם הם לומדים הכי הרבה..." מיד חשבתי:

לא! אני רוצה ללכת לגריפנדור! ולמרבה פליאתי המצנפת לחשה לי באוזן:"

לגריפינדור? בסדר. גריפינדור!" (את המילה האחרונה היא צעקה לכל האולם) מיד רצתי לשבת ליד לילי. גם טוהר השתבצה לגריפינדור, אבל סוורוס נשלח לסלית'רין.

בסוף הארוחה (שבכולה תמיד חשבתי על מה המצנפת דיברה? יש לי יותר כח

מאשר לאחרים? הלכנו למגדל גריפינדור ואחרי שהמדריך אמר את הסיסמא לב אמיץ האישה שבציור אמרה לו:" טעות" "מה טעות? אמרו לנו שהסיסמא היא לב אמיץ!" המדריך נבהל.

פרופסור דמבלדור בדיוק הופיע מאחורי ואמר:" היא צודקת,

התבלבלנו והסיסמא היא אומץ לב. סליחה" האישה שבציור הזיזה את הציור ונכנסנו לחדר המועדון והמדריך הראה לנו איפה החדרים שלנו. אני טוהר ולילי קיבלנו חדר משלנו. החלפתי בגדים לפיג'מה והלכתי לישון.

אני מאוד אשמח לתגובות

הפרק הקודם		הפרק הבא