לונה. לבד.

"הוו.....! שלום לכם כולם!!! הזמנתי את עצמי בתור אורחת!!!" צחקה בלטריקס בעודה מתחמקת מהקללות שנורו לעברה.
מאלפוי הצליח לברוח מחדר המועדון שלו, סלית'רין, והסתכל בפחד לעברה של דודתו. "דראקוש ! לא יפה להבריז... ביני לבינם!!" צחקה בלטריקס שוב. "תגידי, בלטריקס, שתית אלכוהול לאחרונה?!" התבדח לעברה פיבס, שזרק עליה כדורי בדולח. "כן, למה?!" עצרה בלטריקס בפליאה, ותוך שניה היתה משותקת, ופיבס זרק עליה עוד כדור. "כי הפה שלך מסריח, ואת מתנהגת כמו שיכורה!" עכשיו היה תורו של פיבס לצחוק. "לאא !!! בלטריקס!!" צרח לעברה מאלפוי, אוכל המוות הצעיר. תוך שניות גם הוא שותק, על ידי מקונגל.
הארי ברח גם הוא מבית גריפינדור, מלווה בהרמיוני, רון וג'יני. ברגע שלונה ראתה זאת, היא יצאה גם.
"ראוטניטונהם!" כיוונה את השרביט לעבר בלטריקס. בלטריקס צרחה, ומשרביטה נורו ניצוצות כתומים. ייסורים קשים יותר מקרושיאטוס עברו עליה. "ל....לו.נ.....ה לונהה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחה בלטריקס. כעבור 3 דקות היתה מעולפת על הרצפה. "עכשיו תורך, מאלפוי." אמרה לונה ועשתה את אותו תהליך למאלפוי הבלונד, נגד עיניהם המשתאות של סגל המורים. לאחר שמאלפוי ובלטריקס היו נעולים במרתף שעליו לא עבד שום קסם, שאלו המורים את לונה מה פירוש זאת שידעה לחש שאפילו דמבלדור לא יודע. "זה פשוט, אני מהעתיד. אני כבר בת 25... אם אתם רוצים הוכחה - תראו." אמרה לונה למורים המתפעלים והראתה להם את מחולל הזמן. "פשש...." אמר דמבלדור.
"אני מניחה שמגיע לך צל"ש... קחי את סכום הכסף הזה, וגם מעמעם. יחיד מסוגו ביקום, אבל מגיע לך אותו." אמרה מקונגל. "לא!" סירבה לונה. "למה?" שאל דמבלדור. "כי... אתה תמות השנה... בידי סנייפ. אתה תתן בצוואה שלך לרון את המעמעם והוא יזדקק לו. אל תעשה כלום בלי שתאמר לי מה אתה עושה, אחרת אתה תהרוס הכל. בבקשה, כבודו." השיבה לו לונה. "וווואווו... כמה את יודעת... האם, האם סנייפ ימות מתישהו?" שאלה פרופסור ספראוט. "כן, שנה הבאה, בידי וולדמורט. מלא ימותו שנה הבאה. ממליצה לכם להתכונן... לופין וטונקס גם ימותו, ופרד, ועוד מלא אנשים שאיני זוכרת..." הזילה לונה דמעה.
"מישהו דיבר עליי?!" שאל קול קר.

הפרק הקודם		הפרק הבא