ארץ האגדות

הפרק מוקדש לhermaioni ema, layla36,Reyna Avila Ramirez Arellano ,gome, ולונה לאבגוד והשנורקק פחוס הקרן

הלב שלי היה שלם עד שאבא נכנס אליי לחדר והודיע לי שיש לו משהו לומר לי. הדלת בחדר שלי הייתה סגורה, ואני קראתי ספר. הוא נכנס, ושאל אם הוא יכול לומר לי משהו.

הסכמתי באי חשק ללכת אחריו לסלון. התיישבתי על הספה, והוא אמר לי: "לונה, את זוכרת את אמילי? היא נפגעה בתאונת דרכים. היא בבית חולים עכשיו. היא במצב אנוש. היא נפגעה במוח"

הדברים חילחלו טליי למוח ואז קפצתי וצעקתי "מה?! זה לא יכול להיות! היא לא נפגעה! לא!" דמעות הופיעו לי בעיניים, ואני רצתי בחזרה לחדר, טרקתי ונעלתי את הדלת מאחוריי,

קחתי את הטלפון והתחלתי לטלפן לאמילי כמו משוגעת. האצבעות שלי רעדו כל כך שזה  נס שהצלחתי ללחוץ נכון את המספר. אבא שלי בינתיים דפק ממש חזק על הדלת וביקש שאפתח לו.

השניות שחיכיתי עד שיענו  לי היו השניות הכי נוראיות שהיו לי בחיים. לפחות עד שענו לי. "אמילי?" שאלתי בקול רועד. קול רועד פילו יותר ענה לי. "לונה? זאת אימא של אמילי. כבר שמעת מה קרה?"

נתקתי את הטלפון ביפחת זעם ויגון על הקיר. בנס הוא לא נשבר. "לונה תפתחי לי!" שמעתי את אבא קורא. כשהזעם משתלט עליי הפעלתי את השרשרת ועברתי לעולם האגדות, ושם מצאתי את עצמי

ביערות הגמדים. התחלתי לרוץ תוך כדי שאני צורחת את נשמתי לשמיים. לא יכול להיות שהיא נפצעה!!! אם היא נפגעה במוח, ידעתי מה זה אומר. יש הרבה סיכויים שהיא לא תשרוד. או שבמקרה

הקל היא תהיה צמח. לא ידעתי איפה בדיוק במוח היא נפגעה. אז הלכתי לפרוק את הכעס והיגון על זה שזה קרה דווקא לה על יערות הגמדים. שחררתי קסם על העצים. העצים נשרפו, מצאו את עצמם

בתוך גושי קרח, הוצאתי מהם את המים, חוללתי סערה מעל העצים, וגרמתי לרעידת אדמה. השתמשתי בכל יכולות האלמנטיה שלי. כנראה שמרוב הרעש שעשיתי לא שמעתי את החיילים מתקרבים,

עד שהם התנפלו עליי. הם תפסו אותי ואזקו אותי. הפסקתי, מזיעה, את מסע הרס שהתחלתי, ובמקום זה התחלתי להיאבק בהם. "מה אתם רוצים ממני?" 

"תירגעי, בבקשה!" "להירגע?! אתם אזקתם אותי!" "אמרו לנו לעשות את זה אם תתנגדי! וגם אמרו לנו לומר לך שאליס גולדשטיין שלחה אותנו."

בשלב הזה הפסקתי להיאבק, ונתתי להם להוביל אותי, שבורת לב, והמומה.

הפרק הקודם		הפרק הבא