חייו הנסתרים של בלק

הדבר האחרון שסיריוס חשב עליו היה לדבר על ג'יימס ועוד לפני 20 שנה.

בבת אחת כל הזיכרונות הכו בו שוב.

ברגעים כאלו הוא שמח מאוד שרמוס נשאר איתו

לפחות הם יכלו לחלוק יחד את הזיכרונות שהיו משתופים לשניהם וזוכרים להם היטב.

כשהארי סיפר להם על ההיגית בחדרו של סנייפ ליבו של סיריוס נמחץ.

האם עד כדי כך שנאתו הייתה חזקה? עד כך שגרם להארי להרהר בזהותו?

סיריוס אומנם לא חיבב את סנייפ בלשון המעטה, ותמיד צחק על חשבונו אבל מעולם לא עלתה במוחו  לגרם לילד של סנייפ לערער על אביו.

לא עד לאותו הרגע שבו הבין עד כמה סנייפ מנסה לסכסך ולמרר את חייו של הארי על אותם רגעים אידיוטים בחצר הוגוורסט.

הם סיפרו להארי שאביו היה שובב בדיוק כמותם ושג'יימס היה אדם טוב והחבר הכי טוב שלהם

לא נראה שהארי השתכנע אבל נראה שהוקל לו בצורה כלשהיא למשמע סיפורם

הוא לא צחק כמותם ולא הבין את הגעגועים שלהם אבל הסתפק בתשובות שהם נתנו לו

לא שהייתה לו ברירה אחרת- הוא היה מוכרח לחזור להוגוורסט והותיר אותם מבולבלים ומתווכחים

סיריוס רצה ללכת להוגוורסט ולנזוף בסנייפ אבל לופין מנע ממנו לקום והתעקש על כך שהוא ילך לשם בעצמו. הוא נכנע בלת ברירה מפקיד שוב את בטחונו של הארי בידי חברו .

כשרמוס יצא, איש לא חזר לבקר במפקדה.

-המשך יבוא-

הפרק הקודם		הפרק הבא