מכתבים למגירה

סדריק.

רק למשמע שמך דמעות מכסות את פניי.

אני יודעת שהיית אומר לי לא לבכות, ולנסות להיות שמחה גם בלעדייך, בשבילך, אבל אני לא מסוגלת.

כל תזכורת קטנה מובילה אותי לבכי של שעות.

ולא הספקתי לומר לך שאני אוהבת אותך.

כל כך אוהבת אותך.

שאני רוצה להיות איתך לנצח.

שאני לא יכולה לראות את עצמי בלעדייך.

ולכן עכשיו אני לא מסתכלת במראה.

כי אני לא יכולה לראות את זה.

זה יגרום לזה להיות אמיתי.

יותר אמיתי ממה שזה עכשיו.

אני לא יכולה להסתכל להורים שלך בעיניים.

מה אם הייתי מנסה לעצור אותך ביותר תקיפות?

אולי אז היית איתם?

איתי?

אולי לא היית...

נהרג?

אני אוהבת אותך.

אני כל כך אוהבת אותך.

אני לא חושבת שאי פעם אצליח להמשיך הלאה.

כי היית שלי.

ואז הלכת.

בלי שום הודעה מוקדמת.

בלי זמן להיפרד.

בלי כלום, רק זיכרון.

זיכרון של ימים טובים יותר.

אוהבת תמיד,

צ'ו

הפרק הקודם