game over

הפרק מוקדש לליאו:), וממש סליחה שאני לא מפרסמת מהר

 טוב, אז לקח לי קצת זמן לשכנע אותם ללכת לברווזים. אבל בסוף הצלחתי. גאד, זה היה קשה. "הברווזים זה פתח לכל שאר העולמות!" ניסיתי לשכנע אותם. "לא סתם קוראים לבוסטון מרכז העולם! והברווזים נמצים בדיוק במרכז בוסטון!" "קוראים לבוסטון מרכז העולם?" איאן שאל בבילבול.  "כן," אמרתי. "ואנחנו צריכים ללכת לשם עכשיו, שנוכל למצוא את כל האבנים האלה, לא?" אחריח וויכוח ארוך הצלחתי לשכנע אותם לבוא. אז הלכנו. מה אני עושה ברגע שאנחנו מגיעים לברווזים? שאלתי במחשבתי. לוקי ענה לי: ת'ור יצטרך להשתמש בפטיש שלו. זה הכלי הקסום הכי טוב שיש לנו כדי לפתוח את השער. 

 ומה אז?

הוא יצטרך להשיג אנרגיה מברק ולהמיר את זה לאנרגיה קסומה שתפתח את השערים. ברגע שישיג את זה שיכוון את הפטיש לאחד הברווזים.

איך הוא ממיר את זה לאנרגיה הזאת שתפתח את השערים?

את זה אין לי מושג. אבל ת'ור תמיד היה עושה את זה ככה.

אוקיי...

כשהגענו לברווזים מסרתי לת'ור את המידע. "איך את יודעת מה לעשות?" איאן שאל בחשד. 

"אהה..." חשבתי בלחץ. "קראתי על זה."

"אוקיי..." איאן עדיין הסתכל עליי בחשד. "טוב, אני מוכן לנסות," ת'ור אמר. הוא כיוון את הפטיש שלו לשמיים, אבל אז הוריד אותו ושאל, "אנשים לא יראו אותנו?" "צודק..." אמרתי. "נקווה שההקסמה תעבוד." "הקסמה?" "נו, עירפול. מה שמערפל את התפיסה של האנשים הרגילים וגורם להם לראות משהו אחר," הוספתי כשכולם המשיכו לנעוץ בי מבטים מבולבלים. "אוקיי..." ת'ור הינהן והרים בחזרה את הפטיש שלו לשמים. הוא כיווץ את העיניים שלו לשנייה, ואז הופיע ענן סערה בשמיים. מתוך הענן הופיע ברק שירד במהירות אל הפטיש של ת'ור. בקושי הצלחנו להישאר על הרגליים מרוב ההדף. ת'ור כיווץ את עייניו במאמץ, ואגלי זיעה הופיעו על מצחו. הפטיש שלו זהר קצת באור כחול מחשמל שהפך אחרי כמה שניות לזהוב. אנשים צרחו בפארק. ואז ת'ור כיוון את הפטיש שלו לברווז השמאלי ביותר והאור הזהוב יצא (עדיין בצורה של ברק,) מהפטיש לעבר הברווז. הברק חזר מהברווז בצורת כמה ברקים קטנים שתפסו אותנו ומשכו אותנו במהירות מדהימה לעבר הברווז. עיגול זהוב נפתח מלפני הברווז שנייה לפני ההתנגשות וכולנו נשאבנו לתוכו.

***

התעוררתי בפתאומיות בעולם חשוך וקר. לא זכרתי שהתעלפתי, אבל זה כנראה מה שקרה בגלל הקסם. בדקתי שכלום לא נשבר לי  וקמתי על הרגליים. ניערתי חול מהבגדים. הסתכלתי מסביבי. ראיתי הרבה צוקים כהים מתמרים במרחק. עמדתי ליד אגם גדול שהחזיר את השתקפות הירח.

איפה אני? 

ביטונהיים, לוקי רטן. היית מעולפת כל היום. החבר הזה שלך חובבני רצח. 

יטונהיים? אוקיי... איפה כל השאר? 

לא פה. כנראה הגיעו לעולמות אחרים. כפי שאמרתי- החבר שלך חובבני. לא יודע להביא את כולם לאותו המקום.

הוא לא חובבני!

באמת? לוקי שאל בספק. אז איך את מסבירה את זה שאת לא איתם?

אני לא יודעת. אבל היי, זאת הייתה הפעם הראשונה שלו, אמרתי בהתגוננות.

למה את מגינה עליו? את לא מכירה אותו בכלל.

שתוק כבר.

למרבה ההפתעה הוא שתק. בסדר. התחלתי ללכת בעולם הבית שלו.

אזזזז... תגובות/ הערות/ הארות/ תיאוריות כלשהן בשמחה

הפרק הקודם		הפרק הבא