מסע בין עולמות

"וינגארדיוּם לביוסה." היא ניסתה פעם נוספת אחרי שכבר מזמן הפסיקה לספור.

"וינגארדיוּם לביוסה..  וינגארדיוּם לביוסה... וינגארדיוּם לביוסה!" קראה בתסכול.

"אני משער שזה לא זמן הכי טוב." נשמע קולו של הארי, מבודח מעט.

"שוויצר." זרקה לו אמנדה בחיוך.

"צריכה עזרה?"

"דחוף."

"בסדר." חייך הארי.

"על מה את חושבת?"

"מה?"

"כשאת עושה את הכישוף- על מה את חושבת?"

"על כמה זה מעצבן כשזה לא יוצא."

"אז תפסיקי."

"מה?!" הופתעה.

"את צריכה לחשוב את מה שאת רוצה לגרום לו לרחף ולדמיין אותו עף."

"זה מרגיש כל כך מטומטם."

"זה ירגיש אחרת כשתצליחי."

"בסדר." נאנחה והתרכזה בכל כוחה.

"וינגארדיוּם לביוסה." אמרה בשקט, ברכות. אז החל בול העץ לעלות כאילו צף, כעבור כמה רגעים הוא נפל חזרה.

"כל הכבוד." אמר הארי בשמחה.

אמנדה חייכה אליו וניסתה שוב. הפעם קפץ בול העץ ונחת לתלמיד סלית'רין על הראש, הם מיהרו לברוח לפני שתתעורר מהומה, מתפקעים מצחוק.

"הוא לא ידע מאיפה זה נפל עליו!" סיפר הארי בארוחת הצהריים של יום שבת.

"תרתי משמע!" הוסיפה אמנדה.

לונה הביטה בהם בחיוך קטן ורון צחק בקול.

"ומה איתו?" שאלה הרמיוני בדאגה "הוא לא נפצע אני מקווה."

"הוא לא נפצע." מיהרה אמנדה להרגיעה " אבל הוא בהחלט קצת מבולבל." הוסיפה בחיוך.

"קצת הרבה." אמר הארי בחיוך.

לאט-לאט הם נרגעו וחזרו לאכול, רק אז העז רון להגניב להארי קריצה.

'תודה.' לחש ללא קול. הוא שמח שסוף- סוף ניתן לומר שאמנדה באמת חלק מהקבוצה שלהם.

"מה לגבי הנבחרת?" שאלה לפתע לונה וקטעה את הדממה.

"לא אמרתי לכם? המבחנים היום בארבע." אמרה אמנדה "אני מתה כבר להשתמש בקסמי המבחן שלימדת אותי." הוסיפה וקרצה להרמיוני.

"לא אמרת לי." אמר רון, מעט חמור סבר.

"סורי, הייתי בטוחה שכן. לא נורא זה לא שתכננו יותר מדי."

"אבל עדיין זה היה יכול להיות רק מתחשב מצידך להגיד לי."

עיני הקבוצה שייטו בניהם במהירות.

"לא חשבתי שזה כל כך משנה."

"כל מה שאת עושה משנה."

"סליחה?! אני צריכה לדווח לך על כל התכנונים שלי?!"

"כן!"

"ממש לא!"

"מצטער להגיד לך אבל ככה זה בזוג."

"ככה זה אולי בעינייך!"

"ככה בדיוק זה בעיני!"                                    

"אז אולי אני אדאג שלא תצטרך בכלל לדאוג בנוגע לזה!"

"זה יהיה מאוד מתחשב מצידך..!"

"בסדר מבחינתי!" צעקה אמנדה הכועסת ונעמדה "אני הולכת, בלי להסביר, ואתה יכול לקפוץ לי!"

"שלא תעזי-!" צעק לעברה רון אך היא כבר יצאה וקולו נקטע כשקיבל בעיטה חזקה מתחת לשולחן.

"מה?!" שאל את הרמיוני בכעס.

"אתה פשוט אידיוט." אמרה הרמיוני בשקט ורוגז.

רון נאנח, "את צודקת, פשוט-"

"אל תנסה אפילו לתרץ התנהגות כזו." אמרה הרמיוני בחומרה שהזכירה להארי את פרופסור מגונאגל.

לונה חייכה לו חיוך קטן, קוראת את מחשבותיו.

"ואז הוא אומר שאני חייבת ליידע אותו על כל דבר שאני עושה!" אמרה אמנדה בכעס.

"אני מבין." אמר קייל בשקט והזיז אותה ממעל הקופסה, פותח את רצועות הקוואפל בעצמו.

"ידעתי שתסכים איתי." אמרה אמנדה בחיוך.

"זה לא מה שאמרתי." מיהר קייל לתקן "בסה"כ אמרתי שאני מבין את ההתנהגות הזו, של שניכם."

"סליחה?!" אמרה אמנדה מעט מזועזעת.

"הוא מפחד."

"ממה?"

"שתהיי במקום שהוא לא יוכל לשמור עלייך." אמר קייל ברוגע "שמישהו פשוט יחליט לעשות לך משהו, להתקרב יותר מדי.."

הוא צעד קדימה, היא יכלה לחוש את נשימותיו הסדירות ושפתיהם כבר היו קרובות.

"בדיוק כמו עכשיו." הוא אמר בחיוך ונסג בחזרה למרחק סביר.

אמנדה נשמה לרווחה כאשר התרחק וחזרה לקצב נשימות רגיל.

"אני חושב שהבנת את הפואנטה." אמר קייל בחיוך וארגן מחבטים נוספים לנבחנים.

אמנדה נאנחה בשקט וחזרה במוחה על הלחש שעוזר ברישום תוצאות.

"ראשית, ייבחנו הרודפים." אמרה אמנדה, שרביטה מכוון לצווארה ומגביר את קולה מעל לפטפוטי ההתרגשות, השתחחר שקט באחת ואמנדה ויתרה על הגברת קולה.

"לאחר מכן השומרים, החובטים והמחפשים ייבחנו אחרונים. האם זה ברור?"

נשמעה נהמת הסכמה וילדה משנה שנייה התעלפה מרוב התרגשות. אמנדה נאנחה.

"קדימה רודפים, למעלה!" קראה ובאחת עלו שניים-עשר מטאטאים.

"אני מתכוונת לזרוק אליכם את הקוואפל, עליכם לתפוס אותו ולהשחיל כמה שיותר לחישוקים."

"קווידיץ'-אִימְפֶ‏דְיִמֶ‏נְטָ‏ה." אמרה בשקט והופיעו שלושה גמדים רכובים על מטאטאים, כל אחד מגן על חישוק.

"ראז'ול." לחשה בשקט, זה היה אחד הקסמים שהרמיוני לימדה אותה. רק אמרה והופיע לוח תוצאות ועליו שמות כל הנבחנים.

היא בדקה לשנייה בדף שהיה מקופל בכיסה את מילות הלחש הבא.

"בהצלחה!" צעקה לכולם מלמטה וחייכה למראה קייל הלחוץ "שוֹט." אמרה והקוואפל קפץ מעלה כאילו נורה מתותח, כך עשתה עם ארבעה כדורים.

התוצאות על הלוח עודכנו במהירות, תוך דקות ספורות קייל, ואראס, לילה וינסטון משנה רביעית וליסה וונג משנה חמישית כבר קלעו נקודה כל אחד.

סך הכל, הכל לא היה יותר מעשר דקות, היא שרקה וכולם מיהרו בחזרה לקרקע.

לואראס היו אחת-עשרה נקודות, לקייל תשע ולליסה שש. היה די ברור שהם השלושה שנכנסו לאור העובדה שרוב התוצאות נעו סביב השלוש.

מבחני השומרים היו מהירים יחסית. עוד לפני שהחלו, יותר מחצי מאלה שראו את המבחן של הרודפים פרשו מבלי לנסות אפילו. רק טום, פדמה ולונה ניסו להיבחן, למרות שאמנדה ניסתה לשכנע את לונה שלא להביך את עצמה. מבין הפרצופים חייכה הרמיוני בשביעות רצון. הרודפים ניסו לקלוע פעמיים כל אחד לכל שומר. היא לא יכלה להסתיר את שמחתה כאשר פדמה פיספסה ארבעה כדורים, טום נלחץ כל כך שפיספס שניים ואילו דווקא לונה פיספסה רק אחד.

"כל הכבוד." אמרה אמנדה בחיוך ללונה לאחר שהסבירה לטום שהיא תזדקק לו כמחליף.

"תודה." אמרה לונה בחיוך רחב "את צריכה שאשאר?" שאלה.

"לא בהכרח. למה?"

"אני חייבת לספר להארי."

אמנדה חייכה "לכי." אמרה ולונה רצה משם למצוא את הארי.

לתפקיד החובטים נבחנו שבעה. אמנדה ריחפה לצידם, נדהמת מחדש מהמטאטא שהארי קנה לה. כדי לבחון את החובטים הם עשו משחק, צריך לחבוט את המרביצן אחד לשני וכל אחד שמפספס צריך לצאת. האחרון שנשאר מנצח. אמנדה הקפידה לחבוט חזק ולנסות להטעות את הנבחנים. האחרון שנשאר הוא פיטר לאו משנה רביעית, ילד נמוך ורזה עם חבטה בעוצמה של גבר בעל שנות ניסיון במשחק. המבחן שבאמת ארך זמן הוא של המחפשים. אמנדה שיחררה את הסניץ' והראשון שתפס אותו התקבל. כמעט חצי שעה שהנבחנים התנפלו אחד על השני וניסו לעצור זה את זה תוך עבירות רבות. לבסוף התקבל טימי פראסטון משנה שלישית, היחיד שהקפיד לא לעשות עבירות, על אף שלא תפס את הסניץ'.

לונה חזרה בליווי הארי 'כנראה חשב שהיא עובדת עליו.' חשבה אמנדה בחיוך.

"תקשיבו כולכם," אמרה לשישה שבחרה "אני מאוד מרוצה ממי שנבחר היום. יש לי תחושה שאנחנו באמת יכולים להוביל העונה. אני מתארת לעצמי שאתם כבר מבינים כמה חשוב לי להגיע להישגים השנה ואני יודעת שאנחנו יכולים. לכן, האימונים יהיו בימים שני ושבת בשעה חמש. אני מציעה לכם שלא לעשות תוכניות בימים אלה לפני שמונה."

השישה הנהנו בהבנה ומיהרו ללכת כל אחד לדרכו.

"אמנדה?" שאל אותה קולו המהוסס של טימי כשעמדה לצאת.

"כן?" שאלה בחיוך, משתדלת להראות נחמדה.

"רק רציתי להגיד לך תודה. כל אחד אחר היה פוסל אותי מבלי לבחון אותי אפילו."

"זה מגיע לך." אמרה בחיוך "אני לא רוצה אצלי מישהו שיעשה עבירות על ימין ועל שמאל וייתן להם עונשין. חוץ מזה היית בכלל לא רע."

הפרק הקודם		הפרק הבא