משולש אהבה

היום קמתי מאושרת. כבר שנה שלמה מאז שהארי הציע לי לצאת איתו בתחנת קינגס קרוס, ועכשיו אנחנו מתחילים את שנתנו השישית בהוגוורטס.

התיישבנו בתא אחד עם רון, ג׳יני, לונה, הרמיוני, ונוויל.

לפתע נכנסה ילדה לתא. היא הייתה יפה. יפה מדי.

עם שיערה האדום כהה הארוך מאוד ומסולסל, עיניה בצבע הענבר, עורה הבהיר, וקומץ הנמשים על אפה, היא נראתה מעט דומה לג׳יני.

אך שיערה היה ממש אדום ומסודר בתלתלים על גבה, עיניה היו ענבריות ולא חומות, ועל פניה הייתה הבעה ביישנית שלא ניתן למצוא על פניה של ג׳יני בשום עת.

שמתי לב שהארי ורון בוהים בה. השתעלתי והם טילטלו את ראשם כדי לחזור לצלילות.

״אפ׳שר לשבת כ׳אן?״ שאלה במבטא חינני שנשמע רומנטי להפליא באוזני.

״בטח״ חייך אליה הארי.

היה אפשר לראות בעיניה שהיא נמסה. היא בהתה בהארי כמה רגעים. לא התפלאתי. הוא היה מה שהרבה בנות רוצות.

שיער שחור כליל, ופרוע ביופי הרפתקני, עיניים ירוקות בוהקות מהפנטות, משקפיים שרק הוסיפו ליופיו, ובקיץ האחרון הוא גבה מאוד, וכמובן שהיה מאוד חסון מאימוני הקווידיץ׳.

״ת׳ודה רב׳ה!״ אמרה בקולה המתוק.

פיטפטנו והתברר שקוראים לה אמבר, שהיא עולה חדשה מאליסיאה, ארץ שבחיים לא שמעתי עליה, ושהיא תהיה בסוף השנה בת שש עשרה.

כולנו הצגנו את עצמנו ונשימתה נעצרה כשהארי אמר את שמו.

״אב׳ל, אתה הא׳רי פוט׳ר? איך זה יכו׳ל להי׳ות?״ שאלה.

״למה זה לא יכול להיות?״ שאל הארי בבלבול.

היא בתגובה הסמיקה, ומילמלה משהו, ואני יכולה להישבע ששמעתי את המילה חתיך.

המשכנו לפטפט ואני נדהמתי. איך מישהו יכול להיות כזה מושלם? גם יפה, גם חכמה, גם טובת לב, וגם מלאכית, ועוד מיליון ואחת תכונות טובות אחרות.

היא התמיינה יחד עם תלמידי שנה ראשונה, ועם להודות באמת, היא לא הייתה הרבה יותר גבוהה מהם.

היא עלתה אל השרפרף, וראיתי איך כל הבנים בוהים בה. כמה בנים שרקו בהתפעלות, וכמה בנות ציחקקו.
אמבר משכה את המצנפת מעל עיניה, וחיכתה. וחיכתה. וחיכתה. וחיכתה. וחיכתה. וחיכתה.

לבסוף המצנפת אמרה: ״היא מתאימה לגריפינדור, הפלפאף, ורייבינקלו, במידה שווה. זכותה לבחור.״

כולם נדהמו.

״אמ....״ מילמלה אמבר.

״באי׳זה בי׳ת הול׳י?״ שאלה בקול פעמונים.

״אני רייבינקלו!״ חייכתי אליה. היא הייתה קצת מעצבנת עם כמה שהיא מושלמת, וקינאתי בה לחלוטין, אבל אי אפשר היה שלא לחבב אותה.

היא הנהנה.

״בית רייבינקלו, אם כך!״ אמרה המצנפת.

אמבר רצה להתיישב לידי.

חייכנו ופיטפטנו והכרתי לה את חברותיי.

היא הייתה כל כך מדהימה, ומהמבט שהארי הסתכל עליה בו, ידעתי שהיא הולכת לעשות לי רק צרות. ולמרות זאת חיבבתי אותה.

הפרק הקודם		הפרק הבא