מכשפות ביחד

*הפרק הזה מספר על היום הראשון ללימודים של הולי*

הולי התעוררה השכם בבוקר, וראתה שרק אחת מחברותיה ערה.

זו הייתה יוליה.

״שלום, יוליה, מה קרה? למה התעוררת כל כך מוקדם? את לא צריכה את שנת היופי שלך?״ שאלה אותה הולי בלעג.

הולי לא מאוד התחברה אתמול ליוליה, היא התחברה הרבה יותר לשלושת שותפותיה האחרות:

מירי, רילי, וליסה.

יוליה הייתה יותר מדי מושלמת.

חכמה, בלונדינית, מתוקה, הולי הבינה שהיא תהיה המתחרה שלה.

יוליה לא ענתה לה מיד, אלא רק הסתכלה עליה.

הולי הופתעה לראות שעיניה מלאות דמעות. 

״יוליה?״ שאלה, קולה רך יותר הפעם.

יוליה ניגבה את הדמעות.

״ב-ב-בבקשה אל ת-תספרי לאף א-א-אחד״ אמרה יוליה תוך כדי בכי.

״ברור שלא.״ ניגשה אליה הולי וחיבקה אותה.

״מה קרה לך?״ שאלה.

״ז-ז-זה רק שאף פ-פ-פעם ל-ל-לא הייתי כ-כ-כל כך רחוק מ-מ-מהבית!״ יבבה יוליה.

״הכל בסדר....״ חיבקה אותה הולי אפילו יותר חזק.

אחרי שיוליה נרגעה קצת, הן החלו לפטפט, והולי למדה עוד על יוליה:

שהיא לא כזאת מושלמת כמו שחושבים, שיש לה שתי אחיות גדולות ומדהימות ומצפים ממנה להיות מדהימה כמותן,

שהיא מרגישה חנוקה כי אין לה חברים, ואיך שתמיד שופטים אותה ממבט ראשון, כסנובית.

ואני סיפרתי לה עליי:

על שלושת אחיותיי השונות ממני כל כך, וכמה שזה מוזר לי להיות בלעדיהן.

עד שהשמש הגיעה לגמרי לשמיים אני ויוליה היינו החברות הכי טובות.

כשהשאר התעוררו הן לא ראו את פניה הנפוחות של יוליה, או את עייפותי.

נכנסנו למקלחת בתורות:

יוליה נכנסה ראשונה, ולאחר מקלחת זריזה יצאה לבושה בגלימה השחורה של הוגוורטס ובכניסה הכחולה של בית רייבינקלו,

שיערה הבלונדיני הגלי היה מפוזר על כתפיה.

לאחר מכן נכנסתי אני, התקלחתי במהירות, והתלבשתי בגלימה השחורה של הוגוורטס, ובכניסה של רייבינקלו.

אספתי את שיערי החום המסולסל לפקעת רפויה, ותלתלים קטנים עיטרו את מצחי.

אחרי זה נכנסה רילי למקלחת, לקח לה די הרבה זמן, אך בסוף יצאה, לבושה בתלבושת הרגילה, הגלימה והעניבה,

ושיערה החום הכהה החלק נאסף לקוקו גבוה והדוק.

אחריה נכנסה מירי, לבושה בגלימה השחורה ובעניבה הכחולה, שיערה השחור המתולתל אסוף לקוקו נמוך ורפוי.

בסוף נכנסה ליסה, עשתה מקלחת קצרצרה ויצאה, לבושה בגלימה השחורה ובעניבה הכחולה,

שיערה הכתום-זהוב היה אסוף לצמה ארוכה ויפה.

הן ירדו לארוחת הבוקר, והחלו לאכול.

למורת רוחה של הולי, רוז ועוד חברה שלה התיישבו על ידן, רוז ממש במושב הסמוך של הולי.

״היי!״ פתחה רוז בשיחה ידידותית איתן.

״היי!״ השיבו חברותיה של הולי והולי רק המהמה המהום לא מחייב.

כשרוז וחברתה פתחו בשיחה קולחת עם חברותיה של הולי, הולי משכה אותן משם.

״אם אתן רוצות להיות חברות שלי, אל תהיו חברות שלה!״ אמרה הולי בתקיפות לחברותיה.

״אני לא מאוד אוהבת אותה....״ אמרה יוליה בשקט.

״היא קצת שחצנית.״ הוסיפה רילי.

״בסדר, אני מסכימה.״ אמרה מירי, וליסה מיד אחריה.

לאחר שארבעת חברותיה של הולי הסכימו הן מיהרו לשיעור שינויי צורה.

הולי הייתה בסדר, אבל שינויי צורה לא היו הצד החזק שלה, מסתבר.

״כל הכבוד לעלמה וויזלי!״ שיבחה מקגונגל את רוז.

הולי חרקה את שיניה, והמשיכה ביתר מרץ.

לאחר מכן היה להן שיעור צורת צמחים, והן מיהרו לכיתה לפגוש את פרופסור ספראוט החביבה.

ליסה הצטיינה בתורת צמחים, אך הולי גם לא הייתה מצוינת בזה.

הולי, עד כה, לא הצטיינה בשום דבר, את הכל היא עשתה טוב, לא יותר מזה, לא מדהים, או מושלם.

לאחר שיעור מרתק במיוחד(בציניות, כמובן.), בתולדות הקסם בחברת פרופסור בינס, הגיע שיעור הלחשים.

הולי הייתה נפלאה!

היא הצליחה כבר בניסיונה הראשון להרחיף את הכרית, וכעת ניסתה להרחיף את הארון הגדול והכבד.

היא שמחה כל כך על כך שהצטיינה במשהו!

ואחרי זה, ברגליים רועדות ובלב דופק, הלכה הולי לשיעור תעופה.

הולי לא אהבה גבהים בכלל, יותר נכון להגיד, שהיא שנאה גבהים!

כשהגיעו, מדאם הוץ׳, המורה, הורתה להם לצעוק: ״עלה!״

הולי ניסתה וניסתה, אך זה פשוט לא קרה!

לבסוף היא פשוט הרימה את המטאטא,

היא ניסתה לעוף איתו, והגביהה עוף עוד ועוד, ואז נפלה.

היא התרסקה ושמעה קול התרסקות מחליא, ולפתע הכל השחיר.

היא שכבה במיטה במרפאה, ידה הימנית חבושה.

היד כאבה לה מאוד.

אף אחד לא היה במרפאה, פרט לאחות אחת, שהולי הסיקה שהיא בוודאי מדאם פומפרי, המרפאה המפורסמת.

״אני מצטערת, לא הרשו לי לספר לאחיותייך, כיוון שכבר היום תחזרי ללימודים, אך לצערי, פיספסת את שיעור שיקויים.״ אמרה מדאם פומפרי, ודחפה אל תוך פיה של הולי גוש של שוקולד.

הולי פלטה נהמה של חוסר שביעות רצון.

כששוחררה כעבור שעתיים, מצאה את ליסה, יוליה, רילי, ומירי, מחכות לה מחוץ למרפאה.

״היי! את בסדר?״ קראו במקהלה.

הולי חייכה אליהן והינהנה.

הן התחבקו, ועלו לחדרן.

הפרק הקודם		הפרק הבא