סיפורו של ערפד אחד

פרק 5: אדוארד  

קארלייל המשיך את מסעו בעולם, הוא כבר עבר את שנת המאתיים להיוולדו.  אחרי שלמד אצל הוולטורי מדע ואומנות וגילה צד חדש של הוולטורי ועוד דברים חדשים עם טניה ואחיותיה הוא גילה גם דבר מה על עצמו. הוא רוצה להציל חיים ולכן החליט קארלייל ללמוד את סודות הרפואה.

הוא למד בלילות באוניברסיטאות של אירופה וכך קיבל את תואר הרופא שלו. כעת הוא לא היה רק קארלייל קאלן הערפד, הוא היה דוקטור קארלייל קאלן הערפד וכך הוסיף עוד מידע על עצמו ודמותו החדשה בחיי הערפד שלו.

ככל שחלפו השנים הוא חיזק את השליטה העצמית שלו ופיתח חסינות לדם אנושי, כך הוא החל את עבודתו בבית חולים בשיקגו. הדבר היחיד שהקשה עליו הייתה בדידותו. הוא חי לבדו המון שנים מאז עזב את טניה ואחיותיה. הוא ידע שיש אפשרות לשנות אדם, כמו ששינו אותו, אך לא ידע אם יצליח לעשות זאת ואם כדאי בכלל, הוא חיכה להזדמנות המתאימה.

קארלייל המשיך לעבוד בלילות בבית החולים. המצב היה קשה באותה תקופה. שפעת ספרדית פשטה בכל האזור והמון חולים שהגיעו לא זכו לטיפול ראוי, לעיתים מחוסר באמצעים לעיתים בגלל שמצבם היה כה קשה עד שהם לא שרדו מספיק זמן כדי לקבל טיפול.

"שלום דוקטור קאלן" נשמע קולה החלוש של אליזבת, חולה קשה בשפעת הספרדית. ניתן היה לראות שאליזבת הייתה אישה מאוד יפה לפני שהמחלה תקפה את משפחתה ולקחה ממנה את בעלה וכעת איימה לקחת את חייה וחיי בנה. "מה שלומך אליזבת?" שאל קארלייל. היא השתעלה והשתנקה. הוא הביט בה בחמלה, ברחמים. הוא מדד לה חום וגילה שהוא גבוה אף יותר מהפעם הקודמת. "תבדוק- את- אדוארד" היא מלמלה. הוא הנהן וניגש אל המיטה השנייה.

במיטה השנייה שכב נער חלוש וחיוור כבן שבע עשרה. הוא פקח בחולשה עיניים ירוקות יפות. הנער היה יפיפה כמו אמו. כל חבריו של הנער כבר מתו מהמחלה, הוא נותר לבדו, רק עם אמו. קארלייל מדד לו חום וגילה שמצבו קשה מאוד. "דוקטור קאלן, זקוקים לך בחדר השני" אמרה אחת האחיות. הוא הנהן. "אני אחזור לבדוק אתכם יותר מאוחר" הבטיח קארלייל ויצא מהחדר.

הוא שב אל החדר בשעות הלילה המוקדמות וגילה שמצבה של אליזבת החמיר אף יותר מקודם. "אליזבת?" הוא שאל בחשש מקווה שלא הגיע מאוחר מדי. היא פקחה את עיניה וחייכה אליו חיוך חלוש. "זה הסוף, אני כבר מרגישה את זה" היא מלמלה חלושות. "אין הרבה תרופות, אבל אני בטוח שאפשר לתת לך קצת, צריך להגיע מחר עוד משלוח" אמר קארלייל. היא הנידה ראשה בשלילה. "זה כבר הסוף בשבילי, אבל אני רוצה שתבטיח לי שתעשה הכל בשביל אדוארד" אמרה אליזבת חלושות. הוא הנהן. "אני יודעת למה אתה מסוגל דוקטור קאלן, תבטיח לי שתעשה הכל בשביל אדוארד שלי" היא ביקשה ממנו. קארלייל הביט בה בפרצוף מוזר, תוהה אם היא יודעת מיהו, מהו. הוא הנהן שוב. אליזבת חייכה ועצמה את עיניה, עצמה את עיניה לעולמים.

קארלייל חיפש את המיטה השנייה וגילה שהיא הועברה לקצה החדר הגדול, מקומם של המיועדים למוות. הוא ניגש אל המיטה והביט באדוארד. "אמא?" הוא שאל חלושות. קארלייל הניד ראשו בשלילה. אדוארד נאנק והדמעות גלשו על לחייו. "הבטחתי לה שאעשה הכל כדי להצילך וזה מה שאני מתכוון לעשות" אמר קארלייל. לא הייתה לו ברירה. הוא הבטיח לאליזבת שינסה להציל את בנה בכל מחיר והתרופות כבר לא יועילו במצבו. נותר רק המוצא האחרון.

קארלייל רכן קרוב לאוזנו של אדוארד והסביר. "זה יכאב לך, אתה תרגיש אש בגופך במשך כמה ימים ואחר כך הכל יהיה טוב, אתה תהיה חי" לחש קארלייל באוזנו. אדוארד הנהן חלושות.

קארלייל קרב אל צווארו ונעץ בו את שיניו המלאות בארס הערפדים. אדוארד נאנק בכאב. קארלייל ניתק אותו מהמכשור ונשא אותו במהירות לא טבעית דרך החלון ובין סמטאות העיר הריקות מאדם היישר אל ביתו.

קארלייל השכיב את אדוארד על המיטה. אדוארד צעק, התפתל מכאבים עזים. אחרי יומיים היו לו מספר דקות של הכרה ואז קארלייל הסביר לו שהוא משתנה, שהוא נהיה ערפד ושהוא יהיה חזק הרבה יותר כשהתהליך יסתיים.

התהליך הסתיים כעבור עוד יום אחד. כעת קארלייל כבר לא היה לבד יותר, היה לו בן, אדוארד קאלן.

*זה היה פרק על אדוארד, הפרקים הבאים יהיו קצרים, מתמקדים בדמיות החדשות שמרחיבות את משפחת קאלן.

מקווה שנהנתם, לא לשכוח להגיב ולדרג...

הפרק הקודם		הפרק הבא