מסדר עוף החול קורא הארי פוטר

"קישְׁטא!" קרא מר דַרסְלי בקול רם.

סיריוס: "בתור שונא חתולות מושבע," *תופס את המבט בעיניה של מקגונגל* "טוב, וגם חתולים, אני רק אומ..." 

מקגונגל: "אני יודעת מה אתה מתכוון להגיד, מר בלק! אתה לא אומר שחתולים אמורים להתחפפף או איך שהצעירים לא אומרים את זה, שמעת?"

סיריוס: "רציתי לומר שזה צער בעלי חיים. למרות שבתור בעל חיים, ואני בטוח שקרניים," *תופס את המבט של כולם חוץ מג'יימס* "טוב, נו, ואני בטוח שג'יימס, ירחו... רמוס, זנב- תו... טוב, פיטר! אני לא אביך אותך ואגיד את הכינוי שלך: זנב- תולע. אל תתקע בי מבטים! לא אמרתי שום כינוי, שאתה אוהב שרק הקונדסאים יודעים!" *מבין שעשה פשלה והביך את פיטר* "טוב, נו, ומקגונגל, מבינים שזה לא באמת צער לבעלי החיים, זה סתם משעשע לראות את הבני- אדם מביכים את עצמם."

פיטר: "אתה אדם מביך, רך-כף."

מקגונגל: "פטיגרו, קח את הספר וקרא בקול. אני רוצה לפקוח עין על 'נח-באף' או איך שלא קראתם לו."

סיריוס: *נעלב* "את רומזת שאני הדבר הזה שבתוך האף? המגעיל הזה?"

מקגונגל: "לא רמזתי כלום. אמרתי בפירוש."

החתולה לא זזה. היא רק תקעה בו מבט חמוּר.

מקגונגל: "אתה קורא לאט מידי, אתה גורם לי להשמע כמו קרפדה מרושעת! טוב, חתולה."

האם זו התנהגות נורמלית לחתולה? תמהּ מר דַרסְלי.

ג'יימס: "לפי איך שאני מכיר את החתולה המנומרת המדוברת..."

הקונדסאים: "כן."

הוא ניסה להשתלט על עצמו, פתח את הדלת ונכנס הביתה. עדיין היה נחוש בדעתו לא לספר דבר לאשתו.

אליס: "הוא במקרה המורה הפרטי שלך, פרנק?"

פרנק: *לג'יימס* "אל תספר לה, אני כבר במפגש הרביעי איתו ביום שלישי."

על גברת דַרסְלי עבר יום שיגרתי ונורמלי לגמרי. בארוחת הערב היא סיפרה לו על כל הבעיות שיש לגברת השכנה עם הבת שלה, ועל הביטוי החדש שדאדְלי למד היום ("לא רוצה!"). מר דַרסְלי השתדל להתנהג כרגיל. אחרי שדאדְלי הושכב לישון, הוא נכנס לסלון בדיוק בזמן כדי לשמוע את הידיעה האחרונה בחדשות הערב:

"ולבסוף, חובבי ציפורים ברחבי המדינה 

סיריוס, מקגונגל, רמוס: "אני חובב\ת אותן בתור מזון בשינוי הצורה שלי."

ג'יימס: "רצחנים! אני חיה צמחונית לחלוטין. למרות שאני אוהב לעסוק בציד חזירי בר..."

דיווחו כי הינשופים הפגינו היום התנהגות יוצאת-דופן. למרות שהציפורים הללו צדות בלילה, וכמעט אף פעם אינן נראות בשעות היום,

כל טהורי הדם במסדר: "באמת? איך זה יכול להיות?"

כל בני המוגלגים\ חצויי הדם במסדר: *אנחה כבדה של יאוש*

דוּוח על מאות מקרים של ינשופים שהתעופפו לכל הכיוונים היום אחרי זריחת השמש. המומחים אינם יודעים להסביר מדוע חרגו פתאום הינשופים ממנהגי השינה שלהם." הקריין הִרשה לעצמו לחייך. "מסתורי ביותר. ועתה נעבור לתחזית מזג-האוויר עם גִ'ים מֶקְגַפִין. צפויות היום עוד מפולות-ינשופים, ג'ים?"

ארתור, מרלן: "אצל המוגלגים יש מפולות ינשופים קבועות? מה זה תחזית מזג האויר? זה כמו שטרלוני לא מנבאת כי היא בעצם לוקחת את הנבואות שלה במחולל זמן הפוך?"

"למען האמת, טֶד," אמר החזאי, "על ינשופים אני לא יודע, אבל לא רק הם התנהגו מוזר היום. צופים מכל קצוות אנגליה, ממחוזות כמו קֶנט, יוֹרקשֵׁייר ודאנדי, מצלצלים כל היום כדי לספר לי, שבמקום הגשם שחזיתי אתמול הם היו עדים היום למטר של כוכבים! אולי היו אנשים שהקדימו לחגוג את חג המדורות – הוא יחול רק בעוד שבוע, רבותי! אבל הערב אני יכול להבטיח לכם לילה גשום."

ג'יימס: "הו, הדשא יהיה טעים הלילה! כמו העיניים שלך, ליל'ס!" *בלילה* "הדשא לא טעים, לא ירד גשם!"

הפרק הקודם		הפרק הבא