לילי וג'יימס סודות נחשפים

הפרק שלנו מוקדש ל-rlaor ול-hermio

תהנו:

נ.מ ג'יימס, כללי

"למה בנות חייבות להיות עקשניות?!" ג'יימס שאל בחוסר הבנה ועצבים, הוא בעט בשרפרף מסכן שהונח בחדרו.

"אני מבין שנטשת את הגישה החיובית" סיריוס גיחך, "יופי, זה היה מעצבן".

השנה רק התחילה ולילי כבר סרבה לג'יימס, זה פחות או יותר הוריד לו את החיוך הזחוח מהפנים.

"יודע מה קרנייים? אני יודע מה יעזור לך" סיריוס קם ממיטתו ונמתח, "נלך לחפש את סוור-מאוס".

ג'יימס קם גם, אולי קהל זה מה שיעזור למצב הרוח הנורא שלו.

"ירחוני אתה בא?"

רמוס לא הרים פנים מהספר ולא הוציא קול,

"ירחוני?"

"ירחוני!"

אחרי כמה נסיונות כושלים (וכמה נסיונות פתטים) סיריוס סימן לג'יימס בידיו לחטוף את הספר של ירחוני.

"אל תגעו לי בספר" רמוס מלמל,

"אתה שומע אותנו?" סיריוס תהה, "כבר חשבתי שהתחרשת".

"בטח שאני שומע"

"אז למה לא ענית?" ג'יימס שאל בתוכחה.

"כי אני לא עונה למפגרים מפונקים".

באותו רגע סיריוס וג'יימס העיפו לרמוס את הספר מהיד ותפסו את ידיו, הרימו אותו מהמיטה וגררו אותו לעבר הדלת.

"אז תהיה לך בעיה קשה" ג'יימס צחק לקריאת המחאה שרמוס פלט, "כי אנחנו גם מפגרים גם מפונקים ובעיקר מקבלים מה שאנחנו רוצים".

"נו באמת."

---------------------------------------------------------------------------------------------

 הפרק הבא יצא רק עם אהיו לי שלוש תגובות לפחות, ועוד רשום לפאנפיק אחד,

או יותר, החלטה שלכם.

בלי קשר תגיבו כי זה בחינם וזה מאוד עוזר לי.

אני אמשיך להקדיש פרקים לשלושה הראשונים שכותבים תגובה, והפעם

גם לרשום החדש.

אם אתם רוצים לשאול אותי משהו או לתת לי שם של פאנפיק שלכם לקרוא אתם יכולים

לכתוב לי, אני כמעט תמיד זמינה, כי לאן אני אלך עם הקורונה המעצבנת הזו.

להתראות לכרגע,

שלכם תמיד,

גליה גולדברג.

הפרק הקודם		הפרק הבא