לא סתם"המג'נונה"

היי לכם. תודה למגיבים, ואני מקדישה את הפרק ל "בוצדמית גאה"! תודה על התגובה שלך, אני מקווה שתאהבי את הפרק. אזזזזזזזז הנה הפרק, קריאה מהנה!

קמתי מהרצפה וניערתי את האבק שנשר מהתקרה מהבגדים שלי.

שמעתי דיבורים מלמטה.

זה נשמע כמו בערך חמישה אנשים, והם צעקו.

זיהיתי את הקול של אבא שלי, גם הוא צעק "איזו חוצפה יש לכם! לפוצץ לנו את דלת הכניסה! ולמה אתם כאן בכלל?! חשבתי שהבהרתי טוב מאוד שאתם אינכם רצויים כאן!!!"

אף פעם לפני זה לא שמעתי את אבא צועק ככה, ועל מי הוא צעק?

הייתי חייבת תשובות, אז ירדתי למטה.

מהעיקול של המדרגות ראיתי שמה שנשמע כמו חמישה היו בעצם שלושה, שני גברים ואישה.

האישה הייתה גבוהה ויפה, עם תסרוקת מסובכת בשיער השטני שלה, שמלה ורודה ולק ורוד בוהק שתאם את השמלה, למען האמת היא נראתה משועממת לגמרי.

היא בחנה את חזותה המרושעת במראת כיס קטנה וורודה, נפנפה במניפה ורודה (מה אתם אומרים, היא אוהבת ורוד?) ונקשה על ריצפת המטבח בעקביה ה- איזו הפתעה- ורודים.

שני הגברים נראו כל כך מעוותים ומכוערים שממש לא רציתי להסתכל עליהם, אבל התמונה עוד לא יצאה לי מהראש, למרות שאני ממש מנסה להדחיק.

לאחד מהם היה מצח בולט, שיער בלונדיני שנפל עליו, עיניים קטנות, רעות, ובהחלט קרובות מדיי.

הוא לבש מעיל עור שחור, חולצה מגניבה של הלהקה "אחיות הגורל" ונעליים ממוסמרות.

השני נראה בדיוק אותו הדבר, רק שלבש חולצה עם המון סימני שאלה וז'קט ג'ינס מעל.

נראה לי שהם היו תאומים.

שניהם צעקו, אבל אולי זה היה רק כדי לגבור על אבא שלי, שהמשיך עדיין לצעוק בקולי קולות ולנסות לגרש אותם, שמעתי שהם צעקו בעיקר דברים כמו "שקט כבר, קסנו!"  ו "די, מספיק! " וכולי וכולי עד שהאישה היפה נופפה קלות בשרביטה וכולם השתתקו.

"בסדר" היא אמרה בקול קר וצלול שעשה לי עור ברווז בכל הגוף "עכשיו נגיד לך למה נכנסנו לצריח המכוער שלך" היא הסתכלה בגועל על קירות המטבח, עיניה רפרפו על שולחן האוכל הרעוה, ומשם חזרה לפנים של אבא

"גדש" היא אמרה בעודה פונה אל מכוער מספר אחד, זה עם החולצה המגניבה "התואיל להסביר?"

גדש השתעל "כמו שאתה יודע, אנחנו מהארגון -לפשעים- שאף- אחד- לא- באמת-מחשיב -כפשעים"

'ושחייבים-למצוא -לעצמם -שם יותר- קצר' השלמתי בראשי

"ובאנו הנה כדי לעצור אותך!" הוא סיים את דבריו בנימת ניצחון

לשנייה אחת הייתי בהלם, ואז יצאתי מהמחבוא שלי, מה שהיה כנראה מעשה מאוד טיפשי, נעמדתי מול אבא שלי בזרועות מגוננות וצעקתי "לא!"

כל הראשים נפנו אלי בבת אחת.

הפרק הקודם		הפרק הבא