חזרה לעבר

תהנו!

"פשוט לרוץ?" שאלה קלר בחשש, האגריד הנהן בראשו.

"אוקיי..אוקיי.." ענתה, היא הסתכלה על הקיר בחשש, עצמה עיניים ורצה, למרבה הפתעתה היא לא נתקעה בקיר למען האמת היא אפילו לא הרגישה אותו, שפתחה עיניים גילתה שהיא עומדת במרכז תחנת רכבת גדולה מלאה בילדים עם מזוודות אשר נפרדו מהוריהם.

אנבת' ופרסי הגיחו מאחוריה, קול צופר נשמע, "אני חייבת לזוז.." אמרה קלר, היא חיבקה אותם והלכה.

"תשמרי על עצמך!" קראה אנבת' רגע לפני שקלר עלתה לרכבת.

"ג'קסון קלר!" קראה פרופסור מקונגל.

קלר הלכה בצעדים מהוססים לכיוון הכיסא; היא היתיישבה עליו וחבשה את המצנפת.
'חבל שצריך לעשות את זה מול כול בית הספר' חשבה קלר והסתכלה על כל התלמידים שהיו באולם.
"זה לא כל כך נורא.." שמעה קול, בהתחלה קלר נבהלה אבל אז ניזכרה במה שסיפרו כמה ילדים ברכבת.
"ילדה חכמה..רייבנקלו יכול להתאים" אמרה המצנפת "אך יש פה גם אומץ וטוב לב..שאיפה גם".
המצנפת התלבטה במשך מספר דקות אך לבסוף החליטה, " את תלכי ל..גריפנדור!" את המילה האחרונה צעקה המצנפת, אחד השולחנות הריע בקול.
קלר הורידה את המצנפת מראשה והלכה לאותו שולחן שהריע, שולחן גריפנדור, היא היתיישבה ליד ילדה מתולתלת ושחומת עור בשם היילי. פרופסור מקונגל קראה בשמות של עוד כמה ילדים בניהם היו: נורה פלטון שהתמיינה לסלית'רין, רוז גרינג'ייר - וויזלי שהתמיינה גם לגריפינדור, ליאו גרופד שהתמיין להפלפאף, אלבוס פוטר שהתמיין לסלית'רין..חוץ מהם היו עוד המון ילדים... 

רוז; שאותה הכירה ברכבת, התיישבה מולה ונראתה קצת מבואסת,
"קרה משהו?" שאלה קלר,
"אלבוס.." אמרה רוז,
ביאנקה ניחשה שהיא מתכוונת לילד שהתמיין לסלית'רין.
"את מבואסת בגלל שהוא לא בגריפינדור?" שאלה.
"אני מבואסת בגלל שהוא בסלית'רין" תיקנה רוז במעט כעס.
"הבנתי.." ענתה קצר.
"האמת היא.." התערבה היילי בשיחה "אני בשוק שהוא בסלית'רין.."
"למה?" שאלה קלר.
"בגלל שהוא הבן של הארי פוטר אולי?" שאלה היילי.
"אממ..כן" ענתה קלר במבוכה.
"את לא יודעת מי זה" שאלה היילי "נכון?"
קלר נהנה בראשה, "את מוגלגית, נכון?" שאלה רוז ואז קלטה שקלר כנראה לא יודעת מה זה אומר, "כלומר..ההורים שלך הם לא קוסמים.." קלר לא ידעה מה לענות, "הם..חצי?" שאלה את עצמה בבלבול.
"חצי?" שאלה היילי,
"אבא שלי יודע לשלוט במים.." ענתה קלר "ולדבר עם סוסים".
"אז הם כן קוסמים.." קבעה רוז.
"לא בדיוק" ענתה קלר "הם היו די מופתעים שקראנו את המכתב, טוב.. יותר נכון להגיד שאני קראתי".
"הם לא יודעים לקרוא?" שאלה היילי בחוסר נימוס.
"יש להם דיסלקציה" ענתה קצר.
"עכשיו זה יותר ברור.." אמרה רוז. 
"תגידי רוז.." התערב עוד נער בשיחה "את מתכוונת לאכול את העוף הזה?".
"מה?" שאלה רוז בבילבול, הבנות היו שקועות בשיחה שלהן שלא שמו לב שכבר יש אוכל, "אה..לא ג'יימס, אתה יכול לקחת אותו".
הנער חייך, " חבל שהפסדת את הנאום המאוד מעניין של פרופסור מקונגל".
רוז גילגלה עיניים ולקחה לעצמה אוכל, קלר והיילי עשו כמוהה.
"דרך אגב.." אמרה היילי בפה מלא, חיכתה כמה שניות ובלעה, "קוראים לי היילי פלטון".
"רוז גריינג'יר - וויזלי" אמרה רוז.
"קלר ג'קסון." ענתה קלר.
"נחמד לדעת שאני לא היחידה עם שם משפחה קצת מוזר." אמרה רוז.
השלוש צחקו והתחילו לאכול, ואין שום ספק; הארוחה הזאת הייתה בין הארוחות הכי טובות שקלר אכלה.

***

המדריך שלהם; און, הוביל אותם אל מחוץ לאולם הגדול ובמעלה מדרגות השיש, הוא הוביל אותם דרך דלתות שהיו מוסתרות מאחורי פאנלים זזים או שטיחי - קיר תלויים.
כאשר הגיעו לקומה השביעית, בקצה המסדרון היה דיוקן של אישה שמנה.
און התקרב אל הדיוקן, "שטיות במיץ עגבניות" אמר.
התמונה נעה קדימה וחשפה חור עגול בקיר. הם נכנסו דרכו - ומצאו את עצמם בחדר המועדון של גריפינדור, חדר נעים ועגול.
קלר בחנה את החדר; הוא היה מלא בכורסאות מרופדות, שולחנות, ולוח מודעות.
החדר מעוצב בגווני אדום וזהב, צבעי הבית. ישנו חלון המשקיף על חצר בית הספר ואח גדולה שמעליה תלוי דיוקן של אריה.
און הסביר איפה נמצאים המעונות ועוד דברים על הבית, בסוף ההסבר קלר, רוז והיילי עלו בגרם המדרגות הלולייני למעונות.

"וואו.." אמרה היילי והסתכלה על מיטות האפיריון ועל השמיכות העבות בצבע ארגמן ורקמה מוזהבת "זה הרבה יותר טוב מהמיטה בבית שלי.."

"כן, אה?" שאלה רוז והתיישבה על אחת המיטות, קלר עשתה כמוהה וגילתה שהמזוודות שלה כבר היו מונחות לצד המיטה, "אני מניחה שזאת המיטה שלי.."

המיטה של היילי הייתה משמאלה והמיטה של רוז; מימינה.

היילי צנחה אל מיטתה, "אני גמורה..נראה לי אני חותכת לישון.."

"כן..גם אני"  אמרה רוז.

קלר גם הייתה עייפה אבל החליטה שקודם היא תשלח מכתב להוריה..

רק שסיימה לכתוב קלטה שהיא לא ראתה את הוטי, הינשוף שלה, 'כנראה הוא לא פה..' חשבה.

קלר הניחה את המכתב על השולחן הקטן שליד מיטתה, היא נשכבה על המיטה שלה.

היא הסתכלה על רוז והיילי שכבר נרדמו והן לא היו היחידות היא ראתה עוד כמה בנות שהתארגנו לשינה או שכבר נרדמו.

קלר חשבה שהיא לא תצליח להירדם אבל העייפות גברה עליה והיא נרדמה.

הפרק הקודם		הפרק הבא