הקוסמים לומדים בזום

הי אנשים!!! 

אני מצטערת שכתבתי לכם פרק כל כך קצר

על תדאגו!!!! 

יהיה פרק המשך על ג'ינג'ני שלנו!

ואני לא מבטיחה, 

אני רק אשתדל שזה יהיה פיצוי ארוך

ותודה רבה לחנה(בוצדמית גאה) על הביטוא

מסכנה היא חלמה איזה עבודה קשה יהיה לה

והפרק הזה מוקדש לכל האנשים המדהימים והמושלמים

שהגיבו לפרק הקודם

עידו הקוסם ג'ני כהן  :השם שקראו לי ·

חנונית גאה hermione shweky

abigailE :אנבת צ'ייס ·

וכמובן תודה רבה למשתמשת happy unicorns 

שהגיבה בכל הפאנפיקים שלי 

והגיבה לכל פרק 

אוהבת אותכם

עדי

נקודת מבט ג'יני:
קמתי כרגיל בשמונה בבוקר (טפיחה על השכם לעצמי). התקלחתי, התלבשתי ואחרי רבע שעה ירדתי למטבח, עדיין מפהקת.
"בוקר טוב" אמרתי לאמא, שהכינה ארוחת בוקר והתמתחתי באנחה.
(דבר אחד בטוח- אמא שלי מבשלת מצוין!)
"בוקר טוב ג'יני" ענתה אמא והמשיכה לקצוץ את הכוסברה "את יכולה להעיר את הבנים?"
יואו רק לא זה, חשבתי לעצמי
"האמת אמא" עניתי וזייפתי פרצוף מאוכזב, כאילו ממש רציתי ללכת להעיר אותם "אני לא יכולה כי יש לי אממממממ שיעור עכשיו. כן שיעור" אמרתי בבטחון מזויף
אמא הרימה גבה בפליאה "אבל ג'יני מותק, השיעורים לא מתחילים בתשע"?
טוב, אתם יכולים להיות בטוחים שאמא שלי ידעה, אחרי שרון, פרד וג'ורג' התלוננו כל הזמן על השעה המוקדמת ועל כל העבודות שהם צריכים לעשות.
"ג'יני"? שאלה אמא "את בטוחה שיש לך שיעור עכשיו"?
"אהה...." גמגמתי בנסיון להרוויח זמן "אה נזכרתי, זה לא שיעור. אני צריכה אמממ ללמוד למבחן" אמרתי בהחלטיות.
"אז תלמדי אחר כך ג'ינוש" (אני שונאת שהיא קוראת לי ככה) אמרה אמא "ואני גם אשמח אם תעזרי לי בהכנת ארוחת הבוקר" היא הוסיפה בלי להסתכל אפילו לעברי.
"אבל אמא" התחננתי "אמרתי לחברה שלי שאני אלמד איתה, כבר תכננו, בבקשה אמא" עשיתי פרצוף מסכן כדי שהיא תרחם עלי.
"טוב, בסדר" היא ענתה בנימה ספקנית.
"תודה אמא" חייכתי ועליתי לחדרי.
טוב, אז מה אני אעשה עכשיו? חשבתי. אמא שלי היא כזאת שתכנס לבדוק אם אני לומדת,
ואני בטוחה שכל החברות שלי ישנות בשעה הזאת.
נאנחתי ביאוש.
נסיתי לחשוב על מישהי שאולי בכל זאת תהיה ערה עכשיו, ואז נזכרתי בה. היא 100% תהיה ערה.
הדלקתי את הטלפון בחיוך ופתחתי את הצ'ט שלנו.
אני: בוקר טוב. מה קורה? את רוצה שנדבר בזום עד שיתחיל השיעור?
לונה: בוקר טוב גם לך, אבא עכשיו הולך לקנות בחנות ברחוב שבעיירה שקרובה לנו בננות.
את יודעת שאם מורחים רסק בננות ביחד עם תירס שהיה במים עם מלח 15 שעות ואז מורחים את זה על האגודל ,את מתחסנת לקורונה?
את רוצה שאני אבקש מאבא להכין גם לכם ואני ישלח לך עם ינשוף?
אני: באמת תודה לונה, אבל צ'ארלי אלרגי לחלב.
לונה: אבל אין בזה חלב. אם את רוצה אפשר גם למרוח יין על הרצפה, אבל זה פחות עוזר מהבננה.
ניסיתי לדמיין לעצמי איך אמא שלי היתה מגיבה אם הייתי מורחת יין על הרצפה (רמז: התגובה לא היתה טובה). מה לענות ללונה?
אני: באמת באמת תודה, אבל ביל אלרגי לתרופות. אז לונה, רוצה לדבר איתי?
לונה: אוקיי אני יכולה להסביר לך עוד על הבננות.
אוף למה נכנסתי לזה? נאנחתי לעצמי
אני: אוקי אני שולחת לך קישור.
אחרי כמה דקות לונה נכנסה. היה לה על השיער מגבת בצבע זהב מגולגלת למעלה.
"הי לונה" אמרתי ונופפתי בביישנות
"היי ג'יני, טוב לראות אותך. למה את אף פעם לא מדליקה את המצלמה בשיעור? בכל מקרה, אבא אמר שאם אני אשים מגבת בצבע זהב הווירוס לא יכנס דרך השיער שלי"
"אהאה, מגניב" עניתי מנסה לחשוב על איזשהו נושא שיחה.
אמא נכנסה פתאום לחדר, העיפה מבט לכיווני ויצאה.
מה אמרתי לכם?

אשמח מאוד אם תגיבו!

וכמובן למרות שאף אחד לא עונה אני עדין שואלת

על מי לכתוב אחרי שנגמור אם ג'ינג'ני החמודה

הפרק הקודם		הפרק הבא