קוסם בלח"י

אז הינה לו עוד פרק של הפאנפיק הנחמד הזה.

אז הינה כמה דברים חשובים לדעת.

הלח"י נוסד ב1941 לכן זה אומר שכולנו באמצע מלחמת העולם השניה.

השיר חיילים אלומונים נכתב על ידי אברהם (יאיר ) שטרן- ראש הלח"י - וזה היה המנון הלח"י

אם משהו כאן לא נכון מבחינה היסטורית בבקשה תכתבו או בתגובות או בה"פ

בחמש ללכת למסעדה הארמנית ולהתכופף כאילו אני מכניס צדקה והוא ימסור לי הוראות נוספות.

יצחק הביט שוב בגיליון. היה כתוב שם תניח שם כמה מטבעות.

איך אני אמור להשיג כמה מטבעות? אני אצטרך לעשות כאילו. 

מה אעשה עד אז?

יצחק שוטט בעיר וניסה למצוא כמה מטבעות בשביל המשימה בחמש. 

" תמיר!" נשמע קול מאחוריו. יעקב אחיו הגדול היה שם והוא החזיק בידו משהו.

"יעקב!" ענה יצחק בהפתעה.

"בשבילך עכשיו יחזקאל." הוא אמר בחומרה.

"אה.. יחזקאל. יש בעיה במה שכתוב כאן.." הוא בא להראות לו את הגיליון ליעקב אבל יעקב עשה סימן בידו להפסיק.

"מה?"

"יש לי חבילה בשבילך שנשלחה מחול." אמר יעקב והושיט לו שקיק קטן מרשרש.

יצחק הרים גבה, אבל יעקב כבר פנה משם.

יצחק פתח את השקיק. בשקיק היו חמישה מטבעות ופתק.

שמעתי על מה שכתבו לך בגיליון והתעצבנתי. אין לך כסף ואם יש לך אתה מעדיף לא לבזבז אותו.

מותר לך להשתמש בשתי מטבעות איך שבא לך אבל שמור את האחרות לקבצן.

כאשר אתה מתכופף להניח לו את המטבעות תפזם את חיילים אלמונים\ אברהם (יאיר) שטרן (המנון הלח"י)

יחזקאל

לפחות הבעיה עם המטבעות נפתרה.. חשב יצחק והתרחק מהמקום.

"סליחה? מה השעה?" הוא שאל בפעם העשירית לאותה שעה איש זר.

"חמישה לחמש." הוא ענה לו.

"תודה.." מלמל יצחק והתחיל לרוץ. 

המסעדה הארמנית הייתה עשר דקות ברגל משם. 

יצחק הגביר את הקצב.

אני חייב להצליח להגיע בזמן.

הוא הגביר את הקצב.

אני חייב להוכיח את עצמי.

הוא הגביר את הקצב.

עוד רק רחוב אחד..

יצחק האט והתחיל ללכת רגוע ככל שאפשר.

"חיילים אלמונים הננו בלי מדים וסביבנו אימה וצלמוות.. כולנו גוייסנו לכל החיים משורה משחרר רק המוות.."

יצחק החל לפזם את ההימנון וחיפש בעיניו את הקבצן המתואר.

הוא נשען על הקיר של המסעדה והיה לו פחית קטנה והוא רישרש איתה מנסה לקלוט את תשומת ליבם של הנכנסים למסעדה.

יצחק התקרב לקבצן מקווה שלא איחר יותר מידי והניח שם את חמשת המטבעות. הוא החליט שזה יהיה אנוכי לקחת מטבעות מהלח"י בשביל פעולה ואז לקחת אותם בשביל עצמו.

"במגרש הרוסים מחר בארבע בצהריים יחכה לך מישהו עם שפם גדול לבוש במדים בריטים. הפעם אל תאחר. כי מחר יתחילו האימונים שלך." הוא אמר בלחישה צורמנית. "תודה.. תודה.. תזכה למצוות, חיים ארוכים, ומלאים בשמחה." הוא אמר בקול וסימן ליצחק ללכת.

יצחק זעף.

הם שולחים אותי למקומות גורמים לי להתרוצץ בכל מני מקומות ואז אני מגלה שבכלל אני צריך ללכת לאיפשהו אחר מחר..

אבל לא היה לו הרבה זמן לזעוף מפני שמה שהוא ראה גרם לו לרעוד...

הפרק הקודם		הפרק הבא