לא שייכת

אנחנו עמדנו בתור מסודר מול הטירה הצבוע בצבעים עזים, בכול כיוון צבע אחר.

איש חמור סבר סידר אותנו בשורה.

"מי אתה?" שאלתי אותו בתמימות. (זה מה שכיף בלהיות ילדה קטנה, שאת יכולה לשאול שאלות חצופות, וזה בסדר, כי את קטנה)

"אני ג'ונתן פילץ'!" הוא נבח עלי.

"את קרוב משפחה של ארגוס פילץ'?" שאלתי בפליאה.

"אני אח שלו!" אמר, וקליע רוק נכנס לי לעין. שיפשפתי אותה.

פילץ' הוביל אותנו לאולם מבואה גדול. בקצה האולם, היתה דלת עשויה מעץ, ומגולפת בצורה מדהימה.

פילץ' פתח את הדלת, וכל הילדים נכנסו.

טטד לחש באוזן: "זה בדיוק כמו בהגוורטס, בגלל שהילדים של המייסדים המקורים יצרו את בית הספר!"

"שקט שם!" נבח פילץ' בזעם.

נכנסו לאולם ענק, מלא שורות של מושבים, ובקצהו שולחן המורים.

המוני ילדים ישבו על הכיסאות, ואנחנו עברנו.

כשעברתי לכיוון שולחן המורים, ראיתי ארבע דלתות עץ בארבע קצוות החדר.

דלת אחת הייתה צבועה בירוק־כסף, ועליה סימן של דולפין.

דלת אחת הייתה צבועה בזהב־כחול, ועליה סימן של ארנבון.

דלת אחת הייתה צבועה בכתום־סגול, ועליה סימן של שועל.

ודלת אחת הייתה צבועה באדום־צהוב, ועליה סימן של טיגריס.

"דולפין לרייבנקלו, ארנבון להפאלפאף, שועל לסלית'רין, וטיגריס לגריפידור," לחשה נימפדורה באוזני.

לפני שולחן המורים, היה כיסא בר, ועליו מצנפת מיון.

אני מודה שציפיתי שהיא תהייה קרוע, ופרומה, ומלוכלכת, אבל היא ממש לא הייתה כך.

ממש קשה לתאר אותה, אז שכול אחד ידמיין אותה לעצמו. רק דבר אחד אגיד, שהיא בצבעי ארבעת הבתים.

המצנפת פתחה את פיה ושרה משהו, אבל מרוב לחץ לא שמעתי כלום.

אחרי שהיא גמרה לשיר, המנהלת גולדה קמה, והתחילה להקריא שמות.

השם שלי היה די בהתחלה, בגלל שגולד מתחיל בג' שהיא בתחילת האלף בית, אבל הרגשתי כאילו עבר נצח עד שהפרופסור קראה: "גולד, נגה!"

צעדתי קדימה, והמרחק שעברתי נראה לי רחוק עד קצה העולם.

זיעה טיפטפה בנחלים מפני לריצפת העץ הממורקת.

לבסוף התיישבתי על הכיסא, ומשכתי מעלי את המצנפת.

ראיתי רק שחור.

"נו, נו, אני רואה שרביינקלו ממש תפור עליך! שקדנות וחכומה הם תכונותים המרכזיות! את גם טובת לב מאד, הפלפאף ממש יעזור! יש כאן גם קצת שאפתנות, ורצון להוכיח את עצמך, ולשונך מאד חדה! אבל סלית'רין לא יתאים לך, יש שם רק טהורי דם. במוחך יש גם הרבה אומץ! ונאמנות! את יכולה להיות מושלמת לגריפינדור! נו, נו, מה אבחר...?"

ישבתי שם, מחכה לשמוע את "גזר דיני".

"נראה לי שאת הכי מתאימה לרייבנקלו! כן! רייבנק-!"

"אני רק מבקשת," אמרתי למצנפת בלב, "שתבחרי לא בבית שהכי מתאים לי, אלא באחד שיקדם אותי הכי הרבה, ויעזור לי למצות את מלואה הפוטנציאל שלי,"

"נו טוב, פניני חוכמה אמרת! רק על פי מה שאמרת רבינקלו נשמע מבטיח בשבילך! אבל אם את מעדיפה את זה כך, אז בסדר, עדיף שתלכי ל- גריפינדור!

נשמעו מחיאות כפיים, ואני נעמדתי ליד הדלת הצבועה באדום־צהוב.

ידעתי, שגם אם אסתבך בקטטות, גם אם אפגע קשות, גם אם ישבר ליבי, גריפינדור תמיד תגן עלי. כי היא המשפחה השניה, והחדשה שלי. 

הפרק הקודם		הפרק הבא