משפחת דרסלי קוראת הארי פוטר

אוקי החלטתי להמשיל את זה אחריי שלוש וחצי שנים בערך שלא כתבתי משהו וגם שלא קראתי בהם הארי פוטר אז תיהיו רחמנים

"אמא! אבא! בואו לפה עכשיו!" צעק דאדלי בעודו יושב על הספה ואוכל דוריטוס,

"מה קרה מתוקי?" שאלה פטוניה תוך כדי ריצה לכיוונו של דאדלוש סמאדלוש שלה.

"אני רוצה להמשיך את הספר הזה." דרש דאדלי, הרים את הספר מהשולחן וזרק אותו לכיוון אביו שבדיוק נכנס לסלון.

ורנון התעלם מהמכה שקיבל בידו בעקבות זריקת הספר והתחיל להקריא.

אבל בכניסה לעיר המקדחות פרחו ממוחו. בזמן שעמד בפקקים של הבוקר

"הפקקים שם בלתי נסבלים, עד היום אני עומד שם לפחות שלוש שעות." ורנון התחיל להתלונן "נמאס לי מכל האנשים שרק מדברים ולא עושים כל-"

"אבא, תסתום ותמשיך לקרוא" עצר אותו דרסלי.

הוא לא היה יכול שלא להבחין במספר הגדול של האנשים הלבושים באופן מוזר ביותר.

"אני שונא אנשים שמתלבשים מוזר." אמר ורנון,

"בצדק יקירי" הסכימה פטוניה.

אנשים עטויי גלימות

אנחת גועל יצאה מפיו של ורנון, והוא המשיך לקרוא,

מר דרסלי לא סבל אנשים שהתלבשו בבגדים מוזרים - האופנות המטורפות של הצעירים!

"בדיוק! סוף סוף מישהו מסכים איתי! הצעירים האלה מתלבשים מוזר וחושבים ש-" 

"אבא תסתום כבר." עצר דאדלי את ורנון מלהמשיך להתלונן.

הוא שיער שזו אופנה מטופשת חדשה. אצבעותיו תופפו בעצבנות על ההגה, ומבטו נפל על קבוצה של קוקואים כאלה שעמדו ממש בקרבת מקום.

"חבורה של-" התחיל שוב ורנון.

אבא!" קטע אותו דאדלי לפניי שהוא מתחיל שוב.

"ורנון יקירי, אתה צודק במה שאתה אומר אבל תמשיך לקרוא במקום להגיד את דעתך כל שניה, זה מפריע לדאדלוש."

הם התלחששו בניהם בהתרגשות, מר דרסלי נזעם לגלות שלפחות שתיים מהם לא היו כלל צעירים - 

"א-" התחיל ורנון לומר, פטוניה הסתכלה עליו בפרצוף מזהיר שימשיך לקרוא.

מה, האיש ההוא שם נראה מבוגר אפילו יותר ממנו, והוא עוטה גלימה בצבע ירוק איזמרגד! איזו חוצפה!

דאדלי ששם לב לפרצופו של אביו המתאפק לא להתעצבן אמר "הם בטח עושים איזה הצגה בשביל צדקה או משהו" בנסיון להרגיע את אביו כדי שימשיך לקרוא נורמלי.

אבל אז עלה על דעתו של דראסלי שמדובר כנראה באיזו הצגה מטופשת. ברור שהאנשים האלה מנסים לגייס כספים לאיזושהי מטרה - כן, זה ההסבר.

"הו, דאדלוש אתה כזה חכם, תראה איך אתה חושב בדיוק כמה אבא שלך." אמרה פטוניה. 

דאדלי גילגל עיניים וסימן לורנון להמשיך לקרוא.

הפקק התקדם, ותוך דקות אחדות מר דראסלי הגיע לחניון של גראנינגס

"חחחחח הלוואי זה היה דקות אחדות," פלט ורנון ומהשיך לקרוא,

מחשבותיו נתונות שוב למקדחות.

"נמאס לי! אני חוזר לראות טלוויזיה." הכריז דאדלי וזרק את עטיפת הדוריטוס לקצה השני של הספה.

"אוקי מתוקי, נמשיך מחר." אמרה פטוניה והלכה להרים את עטיפת הדוריטוס שהשכנים לא יראו חס וחלילה ולו לרגע אחד לכלוך בבית שלה.

ורנון סגר את הספר, הניח אותו על השולחן וחזר לחדרו.

טוב אני מקווה שיצא סבבה תעדכנו מה דעתכם 

הפרק הקודם