התוצאות של מעשה שובבות

הארי היה בן 11 ב31 ביולי.

 הוא ולילי ישבו בסלון הקטן שבביתם עם סיריוס, ניקי וילדיהם ג'יימס ופיטר.

 הם בדיוק שרו לו היום יום הולדת כשתנשמת גדולה עפה אל תוך הבית. לילי ראתה את התנשמת ופרצה בבכי.

 איך היא אמורה לשלוח את בנה להוגוורטס אם הלורד וולודמורט רוצה כל הזמן להיות בטוח שהארי מת?

ניקי ראתה את שכבת הדמעות הדקה מתאספת בקצה עינה של לילי ומשכה אותה בידה למטבח.

הן דיברו שם שעה ארוכה בזמן שהארי פתח את מיכתבו והקריא אותו לנוככים בקול רם ויפה.

 ג'יימס גם היה בן 11 והעריץ את מי שהיה קרוי על שמו.

הוא היה כה גאה שהוא חברו של הארי שהיה צריך ממש להתאפק כאשר ילדים בבית ספר היו צועקים לו "היי! מה קורה ג'יימי?"

ברור שכולם בהוגוורטס ידעו על ג'יימס והנבואה.

 הוריהים הרי הלכו בהוגסמיד כאשר ראו את ג'יימס נופל בחורף אל תוך השלג הלבן ולא קם. 

 הוא מאד שמח שהוא הולך להיות עם הארי בהוגוורטס יחד.  אבל... קיננה דאגה מוזרה בליבו, האם בכלל יהיו באותו בית? ג'יימס רצה להיות בגריפינדור כמו אביו ואמו אבל הארי... הוא היה ילד רגיש, מתחשב ואמיץ.

 לאיזו משלוש התכונות תתיחס מצנפת המיון?

למוחרת השכם בבוקר שעוד בקושי ראו את השמש בשמיים, לילי נכנסה לחדרו של הארי והעירה אותו בחיבוק.

 "האריל'ה, בו.  צריך ללכת לקנות לך דברים בסמטאת דאיגון ומתנה ליום הולדת."

הארי התרגש וקם בזריזות מהמיטה.

 הוא אהב את מתנות יום ההולדת של אמו ורצה ללכת סמטאת דאיגון משום ששמע עליה סיפורים מדהימים מחבריו.

לפני שהם יצאו,  לילי רכנה על ברכה כדי להיות כמעט בגובהו של הארי ואמרה לו

 "הארי. אתה ואני יודעים שוולד מורט מחפש אותך. ולכן, כבר עכשיו אני משנה את צבע שערך משחור לג'ינג'י. טוב?"

 "בסדר אמא."

 אמר הארי שמרוב אהבה לאמו לא הצליח אף פעם לסרב לה.

"אבל יש לי שאלה אליך. אפשר לשנות אותו בחזרה בשעות שאני בבית?"

 "בטח שאפשר חמוד! רק שאני מעדיפה שלא נעשה את זה כדי שתוכל להתרגל לשיערך החדש".

בבקשה תגיבו! ולא רק תגובות של "יפה" ו"המשך" כי אני רוצה לדעת איך לשפר. ואם אתם חושבים שהפיק טוב, אני אשמח גם לדרוגים ;-)

אם יהיו עד 8 תגובות רוצות המשך אני אמשיך. אם לא, אז כנראה שלא...

הפרק הקודם