וילכו פרד וג'ורג'

ויעורו פרד וג'ורג' אל יום נוסף בחייהם. ויגלו לדאבונם, כי לא אחר מאשר מורם השנוא- סניפ, ילמדם בשיעוריהם הראשונים.

וילכו בקומה שפופה אל המרתפים וישבו מאחורי חברם, לי. והנה, לתדהמתם ויהפכו ראסטותיו של לי לצבע וורוד מזעזע.

ויתפלאו מאוד ויחפשו בעניהם מי הוא זה אשר עשה מעשה נלוז שכזה. וילחצו מאוד, כי לא נראה לעין הדבר אשר גרם לכך, ולי אדיש הוא למתרחש ולא שת ליבו לצבע שערותיו.

והנה בזוית עינו של ג'ורג' צץ צל של אדם נחבא מאחורי הקיר, ויקום ג'ורג' ויקם קול צעקה.

ולרוע מזלו, עשה זאת מיד בהיכנסו של המורה השנוא- סניפ.

ויאמר סניפ בקולו הקר "שב ילד כסיל וחסר דעת". ויסמק ג'ורג' ויוורד וישב במקומו. ויגש סניפ אל הלוח וישלוף שרביטו, והנה אותיות כגחלי אש על הלוח "195"

ויקרא סניפ "פיתחו ספרי לימודכים." וכל התלמידים פותחים ספריהם באנחה.

ויאמר סניפ אל תלמידיו "היום אלמדיכם שיקוי- הקרפד המקרקר".

וימרפק ג'ורג' את אחיו בצלעותיו ויסמן לו על סיפרו המרוט. והנה, מולו עמוד "שיקוי- בור סוד שאינו מאבד טיפה". ופרד וג'ורג', ידם בכל ויד כל בהם, ויתכננו ביזדוניות להכין השיקוי הנ"ל.

ובשעה שכל העם מכינים שיקוי הקרפד המקרקר, פרד עומל ויגע על שיקוי בור סוד שאינו מאבד טיפה.

ויתלונן אל אחיו "אני עומל וטורח ואתה יושב בטל. וכי בזעת אחיך תשתה שיקוייך"?!

ויאנח ג'ורג' ויקום ויוסף אל הקדירה את שבע שיערות האנפה. ויערבב שבע פעמים לכיוון דרום-מזרח וחמש פעמים אל כיוון צפון, ככתוב בספר חוקותיו.

"ומה הינכם עושים"?

ויקפצו פרד וג'ורג', כי העומד מאחוריהם לא אחר הוא מאשר מורם- סניפ. ויגמגם ג'ורג' בבהלה "שיקוי הקרפד המקפצץ".

ויתקנו סניפ בחומרה רבה "זהו שיקוי הקרפד המקרקר, ושיקוייכם בצבע צהוב בננה הוא ואמור הוא להיות בצבע ירוק בקבוק".

ויעזוב את שולחנם. וילחש פרד אל אחיו "ומה זה גימגום זה? וכי כבד פה וכבד לשון הינך"?

ויצא סינפ מכיתתתם ויחזור לשם לאחר מכן ובידו אוחז הוא קרפד מסכן. ויזהוהו כולם כתרבור, קרפדו של נויל  המסכן.

ויסבר סניפ ויאמר" בעליו השתעשע בשיעורי במקום לעשות כרצון כל איש ואיש ולכן אנסה על את אחד משיקוייכם. אם טוב הוא, ויקרקר הקרפד ויהיה כמו שנאמר "קרפדא ירוקא קריר קריר קריא" ואם רע השיקוי, מות ימות.

ויעטה סינפ על פניו הבעה זדונית ויהרהר בקול "איזה מין השיקויים יזכה בתפקיד? אהמ.. בא נראה, שלכם" ויצבע על שיקויים הצהוב כבננה של התאומים.

וימלמל ג'ורג' בקול מבשר רעות "או או".

ויצחקק סינפ בלוקחו טיפה משיקויים ונתנו אל תרבור. ולהפתעת כולם ופרד וג'ורג' בעצמם, ויפלוט הקרפד צווחה קטנה והנה, נהפך הוא לבור סוד!.

ובשעה שכולם בוהים נדהמות בקרפד שהפך לבור סוד, ראסטותיו של לי הציקו לו, ויעפם מלפניו, והנה גילה לרוב זעזועו כי וורודות המה.

ויקם קול צעקה רמה. ויצחקו כולם.

ויתחנן לי אל סניפ "מורי, סדר נא ראסטותי"!.

ויצחק סניפ "לא ולא! כאשר אבדת, אבדת!".

ויבכּ לי מרות כי ראסטוטיו וורודות הן, ואין לו מוצא.

והנה נשמע קולו של הפעמון, המבשר על סופו של שיעור זה. ויפרצו כולם החוצה בצווחות גיל, ופרד וג'ורג' ניגשו מייד אל הכיתה הסמוכה, ויראו שם את פיבס.

וישבחו פרד "עבודת מעולה עשית, ולי אינו יודע כיצד לצאת ממצב ביש זה".

ויצחקו שלושתם, כי הרי אלו היו פרד וג'ורג' אשר ביקשו מלכתחילה מפיבס לעשות כישופו לצבוע ראסטותיו של חברם, והם תמימים כשיות עשו עצמם, ויתפלאו על כך כלפי חוץ, ויקרעו מצחוק מבפנים.

ויאמר פרד ביצחוקו "סחטין עליך" וינסה לתת כיף לפיבס, ויעבור דרכו, ויפול, וישטח אפיים ארצה.

ויגחך פיבס, ויוצא את לשונו לאות ש"ננה בננה" היא זו, ויעוף לו לדרכו, אל מעלל אחר אשר זמם.

הפרק הקודם		הפרק הבא