ארבעת הכוחות

הוא נכנס אל הבית. לא היה קל לשכנע את הגבאי להכניס אותו בשעה כ"כ לא שפויה. אבל הוא הצליח.

ביתו הזמני של המקובל, מגדולי המקובלים, אלה האמיתיים לא החארטות, שהגיע לזמן קצר מארץ ישראל לאנגליה, נפתח בפניו. הוא נכנס אל חדר ההמתנה.

המקובל למד בחדרו.
הגבאי נעלם בפתח החדר, וחזר כעבור רגע.

 "אתה יכול להכנס אל הרב עכשיו."

הוא נכנס באיטיות. מראהו של הרב היה מעורר יראת כבוד. הדרת פנים, וקדושה שנבטה מכל קמט בפניו. הוא סימן לו בידו להתיישב. אריה ציית.

 "כבוד הרב,"
הוא פתח בשקט.
"אני כאן באנגליה בגלל אמי החולה."

 "רפואה שלימה!"

 "אמן. אבל לא בגלל זה באתי. כלומר, אני צריך ברכה, אבל לא רק זה מה שאני צריך.
אני גר כרגע אצל דודים שלי. אבא שלי נפטר לפני כמה שנים."

הרב הביט בו בעיניים חמות ומכילות. ידו נחה על ידו הרועדת.

אריה בלע רוק והמשיך.
 "אתמול הגיע אדם משונה לבית של דודים שלי, ואמר לדודים שלי שלבן דוד שלי, דוד, יש כוחות כישוף. והוא הזמין אותו לבית ספר מיוחד שבו לומדים כשפים."

הרב נדרך. אריה המשיך
 "הוא הלך עם האיש, ודודים שלי, שהם דרך אגב, לא שומרים תורה ומצוות, והם קנו כל מיני דברים נצרכים בשביל בית הספר הזה. את הכשפים הם עושים בעזרת מקל עץ קטן. הבאתי אותו."

הוא הגיש לרב את השרביט החדש.
 "הבאתי גם את ספרי הלימוד החדשים שלו. כלומר העתקים מצולמים. אולי הרב יכול לומר לי אם יש פה בעיה של "מכשפה לא תחיה"?"

הרב נטל בידיו את השרביט, וערימת הדפים. ואמר
 "אני אעבור על זה. אתה יכול להשאיר את זה כאן כמה ימים?"

 "כן הרב."

 "יופי. תחזור אלי עוד כשבוע."

~~~~~~~~~~

תגיבו.

הפרק הקודם		הפרק הבא