הדור הבא

אנג׳לינה פקחה את עיניה ונתקלה בדמות כתומת שיער מולה.

״ג׳ורג׳!״ צווחה, מבוהלת לחלוטין.

״אנג׳י, כמה טוב לראות אותך.״ אמר ברשמיות אל בעיניו היה זיק של שובבות.

״אני הולך להעיר את הילדים.״ אמר בחיוך רחב וקונדסי, ופסע אל מחוץ לחדר.

״הו, לא, ג׳ורג׳, אתה כל כך לא-״ נקטעה אנג׳לינה על ידי פיצוץ שהגיע מחדר הילדים.

היא רצה לשם ומצאה את שני ילדיה הפוכים מהתקרה.

״ג׳ורג׳!״ כעסה.

ג׳ורג׳ צחק והיא ניסתה למנוע מהחיוך לעלות על פניה.

היא נכשלה.

לאט לאט פתחה ביתם הבכורה, רוקסן בת השבע עשרה, את עיניה החומות הגדולות.

״פרדי...״ העירה את אחיה הקטן בן האחת עשרה וליטפה את ראשו הכתום הבוער.

״רוקס? מה עכשיו?״ שאל פרד, נועץ בה את עיניו החומות הגדולות הכל כך דומות לשלה.

״שוב אבא.״ נאנחה רוקסן ושחתה לאט לאט באוויר, הפוכה, אל עבר מברשת השיער שעל השידה שלה.

״הם מתכוונים להוריד אותנו?״ שאל פרד בבדיחות הדעת.

״לא בטוחה.״ חייכה רוקסן חיוך שובבי וסירקה את שיערה הארוך הגלי בצבע החום-קרמל.

״מה היה הלחש שהוא השתמש בו?״ שאל פרד ומהר שלף פנקס מכיס מכנסיו.

״פרדי, לא...״ נאנחה רוקסן בעייפות.

״רוקס.״ הזהיר אותה פרד והניח את ידו הבהירה על ידה הכהה.

״אוקיי, אוקיי. זה היה אופגונולוס.״ אמרה בחיוך, בעוד פרד רושם במרץ בפנקסו.

כעבור כמה רגעים של פטפוטים נזכרו אנג׳לינה וג׳ורג׳ בילדיהם והחזירו אותם לרצפה, פניהם חיוורים מכמות הזמן בו היו הפוכים.

״תתלבשו ונצא!״ חייכה אנג׳לינה ומשכה אחריה את ג׳ורג׳.

כעבור כמה רגעים הגיעו הילדים לאח, רוקסן לבושה בחולצה אדומה בעלת שרוולים רחבים וג׳ינס צמוד, שיערה אסוף לצמה ארוכה, ופרד לבוש בג׳ינס רחב ובהיר ובטישרט אדומה.

״אתם רוצים לאכול, ילדים?״ שאלה אנג׳לינה, והילדים הנידו בראשם.

״אנחנו שומרים מקום לממתקים.״ אמר פרד בחיוך קונדסי, והביט בהוריו עם ניצוץ בעיניו הכהות.

ג׳ורג׳ חייך.

״זה הילד שלי!״ אמר, בעוד פרד מניד בראשו, מבהיר שהוא אינו רוצה, כשג׳ורג׳ נפנה לצד השני.

המשפחה נכנסה לאח, בצעקה:

״קינגס קרוס!״

הפרק הקודם		הפרק הבא