בולים מקומטים

סדריק.

אני...

אני מצטערת.

על הכל.

הייתי אנוכית, חשבתי רק על עצמי.

נתתי לך להשתתף בתחרות הנוראה הזאת, ואני שונאת את עצמי על כך.

ועוד יותר אני שונאת את עצמי, כי...

נישקתי את הארי אחרי מותך.

אני באמת מצטערת!

אבל הארי עזר לי להתגבר.

להתגבר עליך.

ואני כל כך מצטערת שעשיתי את זה.

אבל בעצם...

לא באמת התגברתי עליך.

בכיתי בין השיעורים, הסתגרתי...

הייתי מפורקת.

ואז הארי נפרד ממני.

והתפרקתי.

שוב.

אני כל כך מצטערת!

על הכל.

על איך שאחרי מותך...

הרגשתי הקלה.

על איך שהתנשקתי עם הארי.

על איך שנתתי לעצמי לשחרר אותך, ולו לרגע.

אתה תמיד היית ותמיד תהיה אהובי.

כי אני אוהבת אותך

ממני, צ׳ו.

צ׳ו בהתה במכתב, ולאחר מכן קימטה אותו.

״הוא מת.״

״ הוא מת!״ צרחה, דמעות זולגות על פניה בחופשיות.

היא לא ראתה רוח, של נער מצודד, שולחת אליה נשיקה.

נשיקה שלעולם לא תגיע ליעדה.

הפרק הקודם		הפרק הבא