המחלקה הקסומה

**אזהרת טריגר**

דראקו הרגיש שהזמן החליט לעצור , הוא הרגיש שהחדר נהיה קטן יותר ויותר ושהיכולת לעמוד ולא להתקפל לכדור הולכת ואוזלת .

" וזהו , אתה יכול להתלבש " אמרה תמי בחיוך רגוע .

דראקו התפקס חזרה והתלבש במהירות .

" עכשיו מה ?" שאל דראקו בשקט

"עכשיו אני יעשה לך סיור קצר להכיר את המקום . באמת שממש לא מסובך פה " היא אמרה במהירות ופתחה את הדלת . והחלה להסביר

"כאן משמאל נמצאת כיתת מחלקה , כאן אצלנו עובדים לפי שיטת רמות , מ-א עד ה , ככל שהרמה יותר גבוה יש לך יותר זכויות , כמו לרדת לבית ספר בקומה למטה " היא לקחה נשימה כאילו היא מתכוננת לשטף של דיבור מהיר במיוחד .

"מימין , יש את הדלת כניסה למחלקה ולצידה חדר מספר 1 , זה חדר בנות , אסור לך להכנס לשם "

דראקו הסתכל ימינה ונראה שהמחלקה כולה הייתה מסדרון ארוך רחב ידיים , בצד אחד של המסדרון היו שורת דלתות , דראקו במהרה הבין שאלו החדרים .

מצידו השני של המסדרון הייתה תחנת האחיות / אחים , תחילה דלת כבדה ולאחר מכן חלון רחב המשקיף אל תוך החדר הקטן , שם היה דראקו כמה זמן לפני כן על הכורסה הכחולה המזוויעה .

בהמשך היה דלת עץ פתוחה שלצידה שלט קטן 'סלון' ,

תמי נכנסה אל החדר מחכה שדראקו יעקוב אחריה .

"אז זה הסלון שלנו , יש פה משחקים , ספרים , צבעים , דפים , לא חסר " אמרה תמי

החדר היה רחב ידיים , בקיצו הרחוק היו שני ארונות עץ בתוך הקיר על הקיר שממול דראקו היה קמין עצים שבלבל את דראקו , אם זה מקום לאנשים שרוצים לפגוע בעצמם למה לעזאזל יש כאן קמין ?!

דראקו נכנס יותר אל החדר , נעמד במרכזו , רואה את המשכו של החדר , הקיר שממול לארונות

העץ עמדו שולחנות עבודה מעץ .

והקיר שממול לתנור העצים , שם נחו ספות ישנות שנראו נוחות עד מאוד מאוד .

החדר נראה עמוס  לטעמו של דראקו , שכן החדר שלו באחוזה היה דל ברהיטים .

ספק מבחירה ספק לא .

הסלון היה ריק , זה גרם לדראקו לתהות איפה נמצאים כל שאר הילדים ? לא יכול להיות שהוא היחיד שנמצא כאן ... נכון ?

"וכאן זה חדר האוכל " אמרה תמי מוציאה את דראקו משאלותיו , דראקו הסתכל לכיוונה של תמי

רואה שהיא עומדת לצד דלת הזזה פשוטה שקופה , דראקו שאל את עצמו איך פספס את הדלת לצד האח .

תמי הוציאה צרור מפתחות ופתחה את הדלת , דראקו אחריה

החדר היה קטן אף יותר , זה היה חדר ארוך שבמרכזו שולחן אוכל רגיל שלצדיו ספסלי עץ ישנים .

בסופו של השולחן ניצב מטבחון קטן מצויד בכיור אחד , שני ארונות קרח מכושפים אחד לצד השני עם מנעול עליהם וארונות נעולים גם הם .

דראקו לא חשב הרבה על המקום , למעשה , דראקו אהב דבר אחד בחדר הזה .

היו בו חלונות , עם סורגים , אבל חלונות

בסלון לא היה וגם במגורים בסליתרין שהיו במרתף .

תמי עשתה סיבוב חד ויצאה מהחדר , דראקו אחריה .

היא המשיכה להראות לו את שאר המקום , היכן המקלחות והיכן השירותים

לבסוף , היא לקחה אותו לחדר שלו , החדר האחרון בשורה

חדר מספר 4

זה היה חדר קטן מאוד , לשמחתו של דראקו , הוא לא אהב חדרים גדולים .

היו שם 2 מיטות , כל אחד בצבע שונה :

אחת אדומה עם שידה אדומה

וירוקה עם שידה ירוקה 

המיטות עמדו במקביל אחת לשניה  ובין המיטות חלון עם סורגי מתכת , מלפני המיטה האדומה עמדו שתי ארונות עץ וממול למיטה הירוקה עמד כיור עם מראה, שדראקו לא הבין למה היא שם

מראה היא לא מסוכנת לאנשים כמונו ?

דראקו עצר את רכבת המחשבות שלו .

אנשים כמונו ? הוא לא חולה בראש , הוא כאן בגלל טעות מרה !

הוא לא כמו אף אחד , ובטח שלא כמו האנשים כאן !

ת"ב ??

הפרק הקודם		הפרק הבא