שלושה סוגי דם, יורשי הקונדסאים..

נ.מ- ג'ים (בן מוגלגים):

למה לעזאזל הסכמתי ללכת לבדוק את המפה בבית הספר?! אה נכון, כי אני אידיוט. מה לי ולמפות?! תמיד הייתי גרוע בגאוגרפיה! התחלנו ללכת בטירה, רצינו להשתמש בקללה עוקצת נגד תלמידי סלית'רין בזמן שישנו. עשינו את זה. הלוואי שבזה היה מסתכם הלילה הזה.......

נ.מ- רואן (חצוי דם):

הכל היה בסדר בהתחלה. השתמשנו בקללה נגד הסלית'רינים, וכבר התחלנו לחזור לחדרים שלנו, אבל אז שמענו רעש. "תתחבאו!" אמרתי לאליס ולג'ים. מצאנו מחסה מאחורי קיר. הצצתי לראות מי זה והדם אזל מפני. הסתובבתי אל אליס וג'ים ואמרתי: "זאת פרופסור פנרוז!" אוי לא! דווקא המורה ששונאת אותנו! הצצתי שוב, הפעם היא ראתה משהו. היא צעקה: "מי זה שם?!" הסתכלתי אל אליס וג'ים. ואז אליס חשבה על הרעיון הכי טוב שהיה לה מאז שהכרתי אותה. "רוצו" היא אמרה. התחלנו לרוץ. אבל לא רצנו מספיק מהר, היא תפסה אותנו. כבר חיכינו לעונש כשמישהו הגיע ושאל מה קורה פה. ולא סתם מישהו, האגריד! לרגע הוא הסתכל על המפה ופניו החווירו. למה? אין לי מושג. הוא אמר לפרופסור פנרוז שהוא כבר יטפל בנו, והיא, מאוכזבת יש לציין, הסכימה. 

נ.מ- אליס (טהורת דם):

הייתי אסירת תודה להאגריד. התכוונתי לומר לו את זה אבל הוא ישר שאל: "מאיפה קיבלתם את המפה הזאת?!"

"איך אתה יודע שזאת מפה?" שאלתי בתימהון.

"המפה הזאת שייכת להארי פוטר. אני זוכר שהוא הסתובב ברחבי בית הספר יחד עם רון והרמיוני בעזרתה. איך קיבלתם אותה?"

ג'ים אמר: "מצאנו אותה." הוא היה שקרן גרוע. 

"ניסיון יפה. רואן, מאיפה השגתם אותה?" שאל האגריד.

"אלבוס פוטר נתן לנו!" ענה לו. 

 אתה מתכון לקחת לנו אותה?" שאלתי.

"לא אם הוא נתן לכם אותה. עכשיו לכו."

"באמת?! תודה!" אמרנו שלושתינו בו זמנית. האגריד חייך אלינו והלך. אחרי וויכוח די גדול הסכמנו שמי שישמור על המפה הלילה יהיה רואן.

נ.מ- רואן (חצוי דם):

כבר כמעט נרדמתי. אבל אז שמעתי לחישות. לחישות מוזרות, לא ברורות. הם לא אמרו משהו, פשוט המשיכו להילחש. לתדהמתי, זה הגיע מהמפה. כשהתקרבתי אליה, שמתי לב שמשהו מצויר עליה. נחש.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אז זהו להיום. אשמח שתגיבו מה חשבתם (-:

הפרק הקודם		הפרק הבא