ג'יימס סיריוס פוטר;שנה רביעית

טוב, אז לרגל הבגרות בהיסטוריה והמנה השנייה של החיסון קבלו את פרק 5.

(סתם, מה אני מחפשת תירוצים, כי אני אוהבת לכתוב.)

תודה ללונגה ואפרת הלר פוטר המגיבות הצמודות שעשו לי חשק להמשיך לכתוב, וכמו תמיד אשמח לתגובות.

פרק 4- בחזרה להוגוורטס
הרכבת התחילה לזוז, וג'יימס פנה לחפש את חבריו, בעוד אלבוס פנה לקרון נגדי ביחד עם סקורפיוס מאלפוי. ג'יימס פתח תא שהיה מלא בהרי אדם שלמדו בשנה השביעית, וכמה בנות מאופרות שהתגפפו עליהם ודיברו בקולות מאנפפים שהזכירו לג'יימס איך שהשכנה המוגלגית עם בניית הציפורניים מדברת לפודל שלה. הוא עיווה את פניו בגועל, נופף בביטחון לבנים שהחזירו לו "היי פוטר" ו "איך היה החופש?", ועבר לקרון הבא, שהכיל תלמידי חמישית ששרקו לו בהתלהבות כמעט מוגזמת. כשאחד הבנים שאל אותו "מאיפה הבאת את הברבי הזו, פוטר?" הוא הסתובב לאחור וראה את לילי עומדת מאחוריו, אדומה כמעט כמו השיער שלה, ונועצת בדובר מבט רושף. היא כיוונה אליו את שרביטה שממנו יצא יצור רירי ובלתי מזוהה שתקף את פניו של התלמיד, שצריך בגועל. "היא אחותי, ואתה לא תעז לדבר אליה ככה." ג'יימס סינן בנוקשות, מושיט יד ללילי. "חבל שלא יכולתי להתאמן על הקללה בבית, ככה היה יוצא לי יותר טוב, אבל לפחות אמא לימדה אותי מה להגיד" היא אמרה תוך כדי שהיא נגררת קדימה עם המזוודה. ג'יימס נעצר במעבר ונאנח: "מה את עושה פה? למה את לא עם החברים שלך?" "אני לא מכירה אף אחד כמעט, ואתה אמור לעזור לי, אתה אח שלי" היא אמרה בטון שהוא זיהה כרגע לפני שהסכר נפתח. "מה עם אלי? הוא גם אח שלך" הוא גנח ביאוש "אני לא רוצה להיות איתו, יש לו חברים מפחידים" "גם כן אח.." ג'יימס סינן "אבל את לא צריכה לפחד מהם. הם סתם אידיוטים מגוחכים" הוא פתח את דלת התא ומצא שם את חבריו שצהלו לקראתו. הוא הניח את מזוודתו במקומה וקרס על מושב ליד ג'וליאן, שטפח על שכמו באהדה. הם התחילו להחליף חוויות מהקיץ, כשמייקל הפנה את תשומת ליבו ללילי שעדיין עמדה במרכז הקרון עם מזוודתה הגדולה והביטה בג'יימס בתוכחה. ג'יימס התרומם ממקומו באנחה, נטל את המזוודה והפטיר לחבריו שהוא עוד מעט חוזר. הם עברו כמה תאים, וג'יימס נעצר להחליף כמה מילים עם חבריו מהפלפאף ורייבנקלו, עד שלילי דחקה בו. לבסוף הוא דחף אותה לתא של תלמידי שנה ראשונה מבוהלים, תוך שהוא מזהיר אותה להתחבר עם ילדים נורמליים (הטעם המר מאלבוס עוד עמד בגרונו), העמיס את מזוודתה בבגאז' ויצא. הוא נתקל בחפץ בלתי מזוהה והשתטח קדימה, לתוך תא אחר. כאב חד פילח את ראשו, והוא הרגיש צריבה ונוזל חם על לחיו, ושמע כמה צרחות מבוהלות. "אתה בסדר? אני ממש מצטערת שהנחתי שם את קופסת התכשיטים שלי, פשוט הייתי באמצע לנסות אותה ולא חשבתי שמישהו יכנס. אגב, אני שרלוט" ג'יימס הזדקף וראה מולו ילדה כהה עם עיני שוקולד. לחרדתו הרבה הוא הבין שהוא כרגע השתטח בתא של בנות גילו. הוא נעמד מיד, מסוחרר מעט, פלט "אני בסדר" וברח משם במהירות האפשרית, ראשו עוד פועם בכאב.
הוא הכיר את השרלוט הזו. היא למדה איתו בשכבה ומדי פעם הוא ראה אותה ואת חברותיה מרכלות בחדר המועדון.
הוא נעצר בשירותים והביט במראה. על לחיו התנוסס חתך עמוק שהכתים את פניו בדם. הוא כיוון את שרביטו ומלמל "טראגו". הדם התנקה מפניו, והוא הצמיד ללחיו גוש של טישו כדי שהדימום ייפסק וחזר לתאו. שאר הנסיעה עברה במהירות, והוא כמעט שכח מהתקרית המביכה. כשירדו מהרכבת בהוגסמיד הוא ראה את ראשה האדמוני של לילי נבלע בתוך תלמידי השנה הראשונה, נופף להאגריד ונכנס למרכבה ביחד עם חבריו. הם פטפטו בעליזות, אבל ג'יימס היה מהורהר. הוא נזכר בשנה שעברה, והתחיל לחשוב על המיון של לילי. קול הגיוני בראשו אמר לו שזה לא הגיוני, לילי לא מתאימה לסליתרין ואין סיכוי שהיא תתמיין לשם, אבל קול אחר, הגיוני לא פחות, הזכיר לו שגם את אחיו הוא בכלל לא דמיין בבית אחר חוץ מגריפינדור. הוא נאנח כמו איש זקן, ומיהר עם כולם לאולם הגדול.

*

המיון הסתיים די מהר, ובתוצאות המקוות. כשג'יימס ראה את לילי ממתינה לתורה בחשש ביחד עם תלמידי השנה הראשונה הוא קרץ לה והשתדל לחייך חיוך מעודד, אף שבטנו איימה להתהפך. כשהיא עלתה לבמה, כל כך קטנה ומבוהלת, והמצנפת גלשה על עיניה וכיסתה אותן עלתה במחשבתו נקודה נוספת: לילי הייתה שחקנית קווידיץ' מעולה, אם היא תמויין לסליתרין הוא יכול לומר קדיש על גביע הקווידיץ' ועל הקריירה שלו כקפטן. כשהמצנפת שאגה "גריפינדור" והשולחן פצח בתשואות הוא הריע בהתלהבות גדולה יותר משל כולם יחד. לילי רצה אל השולחן, סמוקה ומאושרת, והוא סימן לה בבוהן מורמת.
ג'יימס הבחין בשרלוט וחברותיה המצחקקות יושבות מולו, והוא חייך אליהן במבוכה. אחרי הכל, הן היו עדות לנפילה מביכה במיוחד שלו, הן נופפו אליו בחזרה ואמרו שהן שמחות לראות שהוא בסדר.
סוף סוף-סוף הסעודה התחילה, וג'יימס חשב שאחרי הכל אולי השנה הזו לא תהיה נוראית כל כך.

הפרק הקודם		הפרק הבא