זה מרגיש נכון

כל הדמויות והמקומות שבפאנפיק הזה הם קניינה הרוחני של ג'ואן קתלין רולינג ואין לי שום כוונה להרוויח מפאנפיק זה רווח כלכלי.

תהנו!

פרק 4 - תקופה: שנה שלישית

____________________________________________________________________________________________

לא היה מקום שדראקו הרגיש בו בבית כמו הוגוורטס. 

אפילו לא הבית של הדודים שלו.

עם החברים שלו, הארי, רון והרמיוני, דראקו הרגיש בגן עדן. למרות השיעורים של פרופסור בינס, שעדיין לא היו מעניינים במיוחד. 

אבל עדיין. הוא הרגיש שהחיים שלו לא יכולים להיות טובים יותר.

דראקו כתב מכתבים לדודים שלו, טד ואנדרומדה, פעמיים בשבוע, אותם הוא שלח עם האוח החום שקנה לעצמו לפני שנתו הראשונה בסמטת דיאגון. 

במכתבים האלו דראקו סיפר לדודיו כמה כיף לו בהוגוורטס, בשיעורים, בהפסקות ובבילויים עם חבריו הטובים. 

אבל דראקו נהנה הכי הרבה עם הארי. 

הם נהגו לשבת ליד האגם השחור בהפסקות שלהם ולצפות בדיונון הענק משפריץ מים, או לדבר על איך עובר עליהם היום עד כה. לפעמים הם גם דיברו על בנות. 

"שמעתי שפנסי פרקינסון מאוהבת בך", אמר הארי לדראקו ביום אוקטובר סתווי, "אולי תציע לה חברות?"

"ממ.. לא יודע. היא לא ממש הקטע שלי", דראקו ענה. 

הארי צחק, וחיוכו עורר בדראקו תחושה נהדרת. כאילו אין בעיות בעולם. 

הוא הרגיש שהוא רוצה להיות עם הארי, לבלות איתו, עד אינסוף, ולעולם לא ימאס לו. 

ואז הוא הבין, בבת אחת. בבום. 

הוא הבין שהוא אוהב בנים. הומו. 

והוא גם הבין שהוא מתחיל להתאהב בחברו הטוב ביותר.

_______________________________________________________________________________________________________________

תגובות בבקשהעה!!

הפרק הקודם		הפרק הבא