בדרך אל הקסם

שלום לכולכם.ן! יש לי דבר אחד בלתי חשוב בעליל לומר לפני שאתחיל. 

לאלה מכם שלא קראו את הפרופיל שלי עד הסוף (כלומר, לאלה ממכם שהם בני אדם אמיתיים), יש לי ערוץ יוטיוב כושל במיוחד (הרי הוא מנוהל על ידי). הוא מתמקד בנושאים שונים, ביניהם מלחמת הכוכבים, מארוול, אנימה, וכמובן הארי פוטר. מאוד אשמח אם תרשמו, הקישור להלן: https://www.youtube.com/channel/UCi99VQqJzFtTlBdGW1hhNww. (הקישור לא עובד כקישור, פשוט תעתיקו את כולו ותחפשו בגוגל.)

******************************

אם מקודם לא היה סיכוי לשינה, לאחר שרובאוס קיבל את המכתב לילה לבן הייתה האפשרות היחידה שעמדה לפניהם. לוסי, ארי ורובאוס ישבו בחדרו של חצי-הענק ומוחם קודח. לפחות הם הספיקו לשלוח את הינשוף עם תגובה. 

גם על הנושא הזה; מה לכתוב בתגובה, חשבו הרבה, ולבסוף החליטו לכתוב את הרעיון של לוסי: נהיה שם. ארי חשב שזה שטותי, אבל רובאוס לא הראה התנגדות מסוימת, והרי, הוא זה שקיבל את המכתב.

כעת כל מה שעליהם לעשות, או בעצם על רובאוס לעשות, הוא לצאת מבית הספר וללכת לקנות רשימה של דברים מפוקפקים לשנת הלימודים.

 מבחינת רובאוס, למקרה ששאלתם, לא הייתה שום התלבטות האם להישאר בבית הספר לאגדות. "כל החיים שלי סבלתי פה" הוא אמר "זאת הזדמנות פז לצאת". 

לוסי, הייתה מאוד מרוצה מעצמה על כך שקוסמים באמת קיימים. היא לא הפסיקה להזכיר את העובדה שמאז ומעולם ידעה את זה, והמורים סתם טיפשים. כמו כן, היא גם לא הפסיקה להזכיר את העובדה שהיא "תתחפף יחד עם רובאוס". 

היחיד שהייתה לו התלבטות רצינית היה ארי. לא היה לו כל כך רע בבית הספר, ולמען האמת, הוא די פקפק בכל העניין. 

"איך אתה יודע," תחקר את רובאוס "אם זו לא סתם מתיחה, ומינרווה מקגונגל-" הוא התווה מרכאות באצבעותיו "- היא לא סתם איזה ילד שרוצה למתוח אותך?"

אבל רובאוס ולוסי לא התלהבו. 

"ילד שרק רוצה למתוח אותך לא היה משקיע כל כך בזה. אפילו המתחן הטוב ביותר בעולם-" היא החוותה על עצמה, "-לא היה יורד לפרטים כל כך קטנים כמו תורת הקסם מאת אדלברט רוחמדריך".

ארי עדיין לא השתכנע, אך לא הוסיף עוד בעניין הזה.

לפתע נשמעה דפיקה על הדלת. שני הילדים וחצי הענק המפוחדים קפאו על מקומם ולא השמיעו רחש. 

אך הדלת נפתחה בכל זאת.

בפנים עמדה אישה צעירה, גבוהה ועדינה, בעלת שיער חום שקלוע במעין חצי צמה חצי זנב סוס מפותל, שגלש על שמלת השריגים הכוחולה והארוכה שלה. כשראתה שהילדים ערים בשעה מאוחרת כזאת, גבתה המושחרת התרוממה בכעס. 

את לוסי היא לא הרשימה כלל, מפני שלוסי לא ידעה בכלל מי היא. לכן לוסי נחפזה לבדוק.

"מי את?" שאלה בתבענות.

האישה הצעירה צחקקה קצרות למראה התובענות של לוסי, ואמרה, "נעים מאוד. מרי פופינס, אבל אתם יכולים לקרוא לי מרי. אני מתנדבת כאן בבית הספר. ואם יורשה לי לשאול-"

לוסי לא פספסה את ההזדמנות להתחצף. "לא יורשה לך."

מרי התעלמה. "-מה ילד וילדה רגילים בגודלם עושים בחדר של ילד ענק, בשעה אחת עשרה בלילה? מסתבר שכן יש תועלת לבדיקות האלו, זה חמור מאוד!"

לוסי השאירה לארי ורובאוס להתמודד עם מרי, והתמקדה בהסתרת המכתב של רובאוס. אם יהיה בכך צורך, היא תשלוף אותו כקלף מנצח.

אך עיניה החומות של מרי תפסו את התנועה הכמעט בלתי-מורגשת של ידיה של לוסי, והיא מיהרה לשאול, "ומה זה?"

"כלום." שלושתם ענו ביחד.

מרי צעדה קדימה, מפלסת את דרכה בערימת הילדים שניסתה לעצור אותה. היא תפסה את המכתב ושלפה אותו. 

כשסיימה לקרוא, חיוך דקיק התפשט על פניה. "מי הוא מר האגריד?" 

רובאוס, לוסי וארי לא ענו. אין לדעת מה מרי הזאת תעשה להם.

"זה בסדר," שידלה אותם מרי, "גם אני יודעת על הוגוורטס."

"מה זאת אומרת?" התפרץ רובאוס.

" אני בת 21," אמרה מרי, "לפני ארבע שנים סיימתי את שנתי השביעית בהוגוורטס, וחיפשתי מה לעשות בעולם. אז הגעתי לכאן, ואני חייבת לומר," היא הנמיכה את קולה ללחישה, "שאני לא מאוד מרוצה כאן."

לוסי ורובאוס, ולאחר מכן גם ארי, מיהרו להסכים איתה. 

"אז עכשיו את מוכנה להסביר לנו מה זה??" שאל רובאוס בתחינה.

מרי הנהנה. "זה הולך להיות ארוך."

******

תגובות בונות? (נגנב מפאת חוסר יצירתיות מ- Luna Valdez)

הפרק הקודם		הפרק הבא