המשימה: רמוסיריוס

שוב סליחה שיש הרבה יותר ג'יילי.

אמרתי, רמוסיריוס יכול להיות רק בפרק האחרון כי כרגע הם אפילו לא מודים אחד בפני השני / בפני אנשים שהם מאוהבים.

סליחה על זה, תנסו להנות,

אלה.

המשימה: רמוסיריוס // פרק חמישי - פרידות

אליזבת' שחיפשה את החבר שלה, מצאה אותו מתנשק עם החברה הכי טובה שלה בחדר המועדון. היא הייתה נסערת, עצובה, כועסת על הניצול, אבל היא לא הייתה מופתעת. היא ידעה שזה עלול לקרות, כשראתה את לילי וג'יימס ביחד. היא ידעה שיש סיכוי שג'יימס מנצל אותה כדי שלילי תקנא. אז היא צרחה, מכעס - על ג'יימס, על לילי ועל כל העולם.

"ג'יימס פוטר!" היא צעקה, "אתה האדם הכי נצלן, מטומטם ואגואיסט בכל הוגוורטס, בעצם, בכל העולם!"

לילי וג'יימס הסתובבו והתנתקו למשמע הצעקות. לילי המובכת ישבה משותקת, לא מגיבה.

"אמרתי לך!" היא לחשה אליו בכעס. "למה עשית את זה?!"

אליזבת' פירשה את הלחישה שלה לג'יימס בצורה קצת שונה. "ואת, לילי," היא אמרה בקול שכל המועדון שמע, והתחילה לחוג סביבה במעגלים כמו חוקרת. "את אמרת שאת שונאת אותו. שהוא מטומטם ואת אף פעם לא תצאי איתו, אז דווקא עכשיו, כאילו בכוונה לפגוע בי"

דמעות הציפו את לחייה הסמוקות של לילי. היא המשיכה לשבת שם, משפילה את מבטה.

אליזבת' נעצה בה מבט רושף ומלא זעם. "למה? למה עשית את זה?"

לילי גמגמה. "לא… לא רציתי לעשות את זה. אמרתי שאני לא רוצה לפגוע בך"

אליזבת' גלגלה עיניים בלעג מוגזם ומלא שנאה. "חבל שזה לא הצליח."

קלאודיה נכנסה לחדר המועדון. "מה קרה, לילי, אל? שמעתי צעקות"

אליזבת' הייתה הראשונה לענות. "לילי הנחמדה הזו, היא, היא וג'יימס,"

נראה כאילו קלאודיה הבינה את הסיטואציה גם מבלי הסבר מפורט. "לילי, את… למה?"

לילי כיסתה את פניה בידייה, וברחה משם החוצה, אל המסדרון. ג'יימס רצה לצאת אחריה, אבל אליזבת' חסמה את הדרך שלו ולא נתנה לו לעבור. "תרוץ אל החברה שלך אחר כך."

ג'יימס כשל בחזרה למקומו. הוא לא בכה, אבל היה אבוד יותר משהיה אי פעם. והכל באשמתו.

----♡----

לילי התיישבה באחד הכוכים במסדרון. בהתחלה היא לא שמה לב, אבל לאחר שנרגעה היא ראתה שזה בדיוק המקום בו עמד רמוס כשהיא שמעה אותו מדבר לעצמו. הפעילות שלה ביחד עם ג'יימס נגמרה כרגע, כי אין שום סיכוי שאליזבת' תמשיך להיות חברה שלה אם היא תמשיך להסתובב עם ג'יימס. המקום בו הכל התחיל הוא גם המקום בו הכל נגמר, כמה אירוני. נפלא.

היא שמעה צעדים מתקרבים וקפאה במקומה. כאילו זה בא שוב, המאורע שהתחיל את הכל. היא ראתה את רמוס עומד שם, ידיו בכיסים ושערו מסורק כרגיל, עיניו מסתכלות עליה בחמלה. 

"לילי?" הוא קרא אליה ממקומו, "הכל בסדר?"

היא נענעה בראשה לשלילה כמו ילדה קטנה, והוא התיישב לידה, משחק באצבעותיו בשערה האדמוני.

"אני…. אני התנשקתי עם ג'יימס" היא מלמלה אליו בין התנשפויות קטנות.

רמוס גיחך ואז חיוכו התרחב. "טוב, אז למה את בוכה? אני בטוח שהוא לא מנשק עד כדי כך גרוע."

לילי צחקה, אבל אז מבטה הרצין מחדש. "הבעיה היא שהוא יוצא עם החברה הכי טובה שלי."

"אה." אמר רמוס בשקט, "אני די בטוח שהוא עשה את זה רק כדי לגרום לך לקנא, ליל."

לילי חבטה בו למשמע הכינוי. "טוב, זה הטריק הכי מטומטם שאי פעם שמעתי!"

"אבל זה עבד, לא?" הוא אמר. "בסוף התנשקתם."

"כן." היא אמרה. "הוא… הוא שאל אותי אם אני אוהבת אותו ועניתי שכן."

"כי את באמת אוהבת אותו?" שאל רמוס.

לילי הנהנה בשקט.

"טוב," אמר רמוס, "עדיף כל דבר שיגרום לו להפסיק למלמל את השם שלך מתוך שינה"

"אבל לפגוע בחברה טובה שלי, זו לא אפשרות שבאה בחשבון!" אמרה לילי.

רמוס אחז בידה וחייך שוב. "אז אני מציע שקודם תשלימי עם חברה שלך, ושלא תוותרי על ג'יימס"

לילי חייכה. "הוא שלח אותך?"

רמוס צחק. "לא. אבל מספיק לי שהוא יהיה מאושר, וגם את."

"איזה רגשני" היא אמרה, וחבטה בו בידידותיות.

לילי חזרה משם אל חדר המועדון ולצידה רמוס. ג'יימס לא נראה שם, וגם קלאודיה ואליזבת' לא נראו באיזור. לילי הניחה שזה סימן טוב, ועלתה לחדר, קצת מעודדת מהשיחה עם רמוס.

החדר היה ריק. "אל? קלאודיה? אתן כאן?" היא קראה אל שותפותיה לחדר.

קלאודיה הופיעה משום מקום, כנראה שהיתה מאחורי אחד הארונות. "אל לא מוכנה לדבר איתך" היא אמרה.

לילי ניסתה להגיד משהו, אבל השתתקה כשקלאודיה הטיחה, "ובצדק!"

היא לא יכלה לעשות דבר מלבד ללכת משם, חוזרת לחדר המועדון. כשירדה לשם בחזרה, ג'יימס כבר ישב שם, נראה כאילו רוצה להתקרב לדבר איתה, אבל לא עושה את זה מחשש לפגוע בה או באליזבת'. 

אז היא התקרבה אליו. 

"אין בינינו כלום" היא לחשה, זועמת. 

ג'יימס נראה אבוד. "אבל, אב-"

"אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לעצור את התוכנית." היא אמרה בקרירות.

הם הלכו משם ביחד, שומרים על מרחק אחד מהשני ובקושי מדברים.

"אז אתה ואליזבת' נפרדתם?" היא שאלה.

ג'יימס הנהן בשקט. "הייתי רע אליה."

"טוב שאתה מודה, מר פוטר" לילי אמרה בארסיות, "זה כל כך מועיל עכשיו!"

ג'יימס נרתע. "לילי?"

היא חזרה לעצמה. "סליחה. בכל מקרה, מה עכשיו?"

"פרידות, אני מניח…." אמר ג'יימס בשקט. "טוב שאנחנו עושים את זה ככה. זה דבר כואב."

"כן, אבל זאת לא הסיבה העיקרית," אמרה לילי, "אם הם יהיו עדיין עם חברות הם לא יעזו לצאת מהארון, אפילו באמת או חובה."

ג'יימס הנהן בהסכמה. "אז מה עושים?"

"מפרידים."

----♡----

"נו, קלי," הפצירה לילי בחברתה, "נראה לי שזה פשוט לא מתאים!"

"לא הלך לך עם ג'יימס אז את מנסה לקחת את סיריוס?" אמרה קלאודיה בארסיות.

לילי הנידה בראשה בגועל. "לא! פשוט, אני באמת לא רוצה שתעלבי."

"אני לא ילדה קטנה, לילי." אמרה קלאודיה, כועסת. "ובטח שאני לא צריכה אותך."

"אז את לא תפרדי מסיריוס?" שאלה לילי, רק רוצה לוודא.

"לא." אמרה קלאודיה.

----♡----

"אבל, אבל רך כף!" אמר ג'יימס.

"לא." ענה סיריוס, קצת כועס. "איזו סיבה יש לך בכלל לעשות את זה?"

לג'יימס לא היו רעיונות בראש. "אה… לילי כועסת עלי, אז אני רוצה לדבר עם קלאודיה, ושיחת חבר של חבר שלך היא די מביכה. נו, יש המון בנות בהוגוורטס!"

סיריוס גלגל את עיניו. "ברצינות?"

ג'יימס הנהן.

"לא." הצהיר סיריוס.

----♡----

"אבל אתם שנתיים ביחד, לא הגיע הזמן לעשות הפסקה?"

מרי הנידה בראשה לשלילה. "להפך."

לילי נעשתה חסרת תקווה יותר ויותר, וקיוותה שלג'יימס הולך טוב יותר. "הפסקה קטנה?"

מרי נשארה נחרצת בדעתה. "למה את שואלת את זה בכלל?"

לילי משכה בכתפייה, וניסתה לאלתר משהו. "אה… רמוס אמר לי שהוא רוצה הפסקה אבל לא יודע איך להגיד לך, ואני לא רציתי שתפגעי, אז…"

מרי פערה את עינייה. "הוא מובך להגיד לי?"

לילי הנהנה. "כן, פשוט…"

מרי נשמה עמוק. "טוב, אני אלך לדבר איתו."

----♡----

"אז אתה לא רוצה הפסקה? שנתיים זה המון זמן!" אמר ג'יימס.

"קרניים, זה שאתה היית מחליף בנות כמו, כמו אני לא יודע מה, ושעכשיו אתה לבד כבר הרבה זמן, לא אומר שזוגיות של שנתיים היא דבר בעייתי." אמר רמוס.

ג'יימס הנהן. "אבל, בכל זאת…"

רמוס חייך קצת ונתן לג'יימס מכה בכתף. "לילי אוהבת אותך, שמעתי."

"זה נגמר רע." ג'יימס אמר בלי להוסיף דבר.

"כן, אבל היא דיברה איתי אחר כך. אמרתי לה לא לוותר עליך." ענה רמוס.

ג'יימס נשאר עם אותו פרצוף חמוץ. "כן? אז כנראה שהיא לא שמעה בעצתך."

"אולי היא קודם מנסה להשלים עם אליזבת'" אמר רמוס, מנסה לעודד את חברו.

"בכל מקרה," הדחיק ג'יימס את הנושא החוצה. "אתה בטוח שאתה לא רוצה לעזוב לקצת את מרי?"

"למה אתה שואל בכלל?" שאל רמוס.

ג'יימס אלתר. "לילי אמרה לי שמרי סיפרה לה שהיא רוצה הפסקה, אבל מביך אותה לספר לך."

רמוס הנהן. "למה לא אמרת לי מההתחלה? אני הולך לדבר איתה."

----♡----

"אז איך הלך?" שאל ג'יימס את לילי כשישבו ביחד במסדרונות.

"גרוע. קלאודיה לא הקשיבה לי." אמרה לילי בקדרות.

"גם סיריוס לא הקשיב לי." ענה ג'יימס.

"אבל כן הצלחתי לשכנע את מרי" אמרה לילי, בנימה מעודדת.

"ואני הצלחתי לשכנע את ירחוני. מה אמרת לה?" שאל ג'יימס

"שרמוס רוצה להפרד ומתבייש להגיד לה." ענתה לילי.

"אוי לא."

"למה?"

"זה בדיוק מה שאמרתי לירחוני!"

ג'יימס ולילי נעצרו.

"מה עושים?" שאלה לילי.

"חייבים למנוע את הפגישה שלהם."

הפרק הקודם		הפרק הבא