עיר של אהבות קטנות (או גדולות)

ג'ייס נשאר לבדו באמצע הבימה. הוא הביט סביבו, המקום האהוב עליו. כל פעם שהוא עמד פה על בימת האופרה תחושת גאווה הציפה אותו. הפעם התחושה נעלמה וטעם מר התפשט לו בפה.

בלי להבין מדוע הוא ניגש אל המשקפי שמש והרים אותן ואז טמן אותן בכיסו. אחר כך הוא מיהר לגרוף את המים ואז יצא מן האולם.

בחוץ הוא ראה את אלק ואיזבל נשענים על הקיר ומצחקקים.

"הוו, זה היה ממש כיף לשמוע את קליירי צורחת עליך,” אמרה איזבל והעבירה מבטים משועשעים עם אלק.

"כן בן אדם, אתה צריך מידיי פעם לקבל כאלו צעקות, לא יזיק לך,” גיחך אלק.

"מצחיק מאד,” אמר ג'ייס וגלגל את עיניו. “נראה אותך אלק מנסה להתמודד עם ג'ינג'ית עצבנית, צווחנית ומעצבנת.”

אלק גירד את סנטרו ועטה הבעה מהורהרת על פניו. “אני לא יודע ג'ייס.”

"אוח, אני רעב, הלכתי לאכול,” אמר ג'ייס.

"אלק, אני חושבת שהבנתי משהו,” אמרה איזבל לאחר שג'ייס נעלם בכעס אל תוך המעלית.

"מה הבנת?” שאל אלק.

"ג'ייס שלנו מאוהב,” אמרה איזבל בחיוך ענק.

"מה?? במי?” אמר אלק.

"בקליירי, דא.” איזבל גלגלה את עיניה. “לא שמת לב איך הוא כינה אותה?”

"כן שמתי לב,” אמר אלק. “זה היה ג'נג'ית עצבנית צווחנית ומעצבנת.”

"בדיוק,” אמרה איזבל בהתלהבות. “זה כזה רומנטי!” היא קראה בהשתפכות.

"אוח, לפעמים אני פשוט לא מבין אותך,” נאנח אלק.

קליירי הלכה במורד הרחוב במהירות. היא ידעה שעוד לא נגמרו שעות העבודה שלה והיא אמורה להיות עכשיו באופרה ואימא שלה נורא תכעס עליה שהיא ככה הבריזה אבל כרגע כל זה לא עניין אותה. הדבר היחיד שעניין אותה הוא פשוט להתרחק מג'ייס עד כמה שאפשר.

היא הגיעה לפתח הבניין. תחושה רעה ולא מובנת התפשטה לה בבטן.

היא נכנסה בחשש לחדר מדרגות המוזנח.

קליירי קפאה על מקומה. דלת של הבית שלהם הייתה פתוחה. אימא שלה אף פעם לא משאירה את הדלת של הבית פתוחה. כל גנב יכול להיכנס ככה בקלות.

'ונראה שזה מה שזה קרה,' חלפה בה המחשבה.

היא לקחה נשימה עמוקה ונכנסה לדירה. הבית היה הפוך. עיניה קפאו כשהיא ראתה את דלת המטבח. היא הייתה מחוררת בשלושה חורים שלא היו שם היום בבוקר כשקליירי יצאה מהבית.

החורים העידו רק על משהו אחד. יריות.

'אם היו יריות יכול להיות ש..' ליבה החל להלום בפראות.

היא פתחה את הדלת של המטבח בידיים רועדות והביטה לבפנים בחשש.

המטטא היה זרוק על הרצפה שבור לשניים. 'נראה שאימא ניסתה להילחם בעצמה במי שזה לא יהיה,' חלפה בקליירי המחשבה. היא הסיטה את מבטה מן המטטא המפורק ודחקה את המחשבה המבעיטה שעלתה לה. היא חיפשה אחר כתמי דם שיעידו על הנורא מכל אבל למרבה ההקלה לא הייתה אפילו טיפת דם אחת. היא נשמה בהקלה.

"אני חייבת להתקשר ללוק,” חלפה בה המחשבה והיא מהרה להוציא את הטלפון בידיים רועדות.

היא חייגה אל המספר שלו.

הקול של המזכירה ענה לה. היא דחפה את הטלפון בכעס בחזרה לג'ינס.

היא מהרה לחדר שלה ולקחה את הסקייטבורד שהיה דחוף בין המיטה של לקיר. אחר כך היא יצאה מהבית ונעלה את הדלת אחריה. היא עלתה על הסקייטבורד והחלה לנסוע במהירות לכיוון החנות ספרים הקטנה של לוק ששוכנת בקצה השכונה, ברחוב צדדי קטן.

מחשבות מפחידות השתוללו במוחה אך היא השתיקה אותן בכוח.

כעבור עשר דקות היא הגיעה לרחוב הקטן. היא התקרבה אל פתח החנות. השלט סגור היה תלוי על הידית מבפנים והחנות הייתה חשוכה.

הוא כנראה במחסן, הבינה קליירי. היא ירדה מהסקייטבורד והרימה אותו בידה ואז ניגשה לשביל בצד הבניין שמוביל למחסן.

הדלת של המחסן הייתה סגורה גם היא וקולות דיבור עלו מבפנים. קליירי מיהרה אל הקיר האחורי של המחסן. שם היה חלון שהיא גילתה כשהיא הייתה ילדה. החלון היה חסום בקרשים משום מה אבל היו ביניהם רווחים גדולים מספיק בשביל שקליירי תוכל לראות מה קורה בפנים.

לוק ישב על כיסא פלסטיק במרכז החדר. סביבו עמדו שלושה בחורים רעולי פנים. כל אחד מהם אחז אקדח בידו.

"שלא תעז לשקר לנו,” נשמע קול. התברר שהיה עוד מישהו שעמד ממש צמוד לקיר כך שקליירי לא יכלה לראות אותו אבל הקול שלו נשמע לה טיפונת מוכר והיא לא הבינה מאיפה.

"אני אומר לכם את האמת! מה שווה לי לשקר?” אמר לוק. “אין לי מושג על מה אתם מדברים.”

"אתה חבר קרוב של ג'וסלין פיירצ'יילד,” אמר שוב הקול המוכר מעט. “היא בטוח אמרה לך משהו.”

"אני לא חבר שלה ושל הבת שלה,” אמר לוק. קליירי קפאה במקומה. על מה לעזעזל הוא מדבר?? “כל מה ששתיהן עושות זה רק להעמיס עליי קשיים. מצידי שיעופו שניהן לרחוב.”

קליירי התנדנדה במקומה. לוק היה חבר שלה. שלה ושל אימה. הוא היה סוג של דוד קרוב.

לפתע עיניו של לוק נחו ישר עליה. פיו נפער ונסגר מספר פעמים. הוא הביט בה במבט מבוהל.

קליירי נסוגה אחורנית. דמעות טשטשו את ראייתה. היא חזרה לרחוב במהירות עלתה על הסקייטבורד ונסעה במהירות.

משקולת כבדה נחה לה בבטן. היא הייתה מוקפת בקוצים משוננים שדקרו אותה בכל הגוף.

קליירי נעצרה באחת. אין לה מושג למה היא נסעה דווקא לפה. היא הביטה בשערי האופרה המרשימים לקחה נשימה עמוקה ונכנסה פנימה.

הפרק הקודם		הפרק הבא