האור שבחושך

שתהיה לכולם חופשת קיץ נעימה 3>

הארי לא יכול היה לנשום. ג'וש היה תמיד זה שהחליט אם ומתי הארי יגמור, אך הפעם הוא הפר את הכלל הזה, אבל למה?

 האם מאלפוי ביקש זאת? האם זה היה הרעיון של ג'וש?  הארי היה מבועת. נרגש. מאלפוי היה אחראי על האורגזמה שלו.

 למאלפוי תהיה המילה האחרונה. הוא היה לגמרי תחת רצונו ופיקודו של מאלפוי, הרעיון בלבד גרם לראשו לאבד כיוון בתוך

ספירלה של מחשבות, השעות הבאות בחייו יהיו כפי שדראקו מאלפוי יראה לנכון, עורו הרגיש בוער כאילו הוא כבר הוכה שעות 

אבל מאלפוי כמעט ולא נגע בו. 

והוא בהחלט עמד לקחת את הזמן שלו, חשב הארי. מאלפוי לא זז, אבל הארי היה בטוח שהוא מסתכל עליו.

העיינים האפורות והקרירות של מאלפוי על כל סנטימטר מזויין של עורו, על כל חלק בגופו וכולו היה של מאלפוי,הוא יכל לגעת

במה שרצה, לטעום, כאילו שייך לו. 

״אני אשבור אותך, הארי״.

הוא בקושי הספיק לקחת נשימה וידיו של מאלפוי היו עליו, אצבעות ארוכות כרוכות סביב מותניו, מושכות אותן במקומן. ציפורניו

של מאלפוי צחצחו את עורו ונחפרו בו, חזק. הכאב הצורב הדהד דרך הארי, אך הוא לא השמיע קול. הוא יכול היהלקחת את זה,

הוא יכול היה לקחת הכל. מאלפוי עמד לסמן אותו, ציפורניו היו מספיק עמוקות לעשות זאת. הארי סוגד לכאבומאלפוי עמד לתת

לו בדיוק מה שרצה. 

אצבעותיו של מאלפוי זזו מעלה ומטה את ידיו על גבו, למטה ואז למעלה, ציפורניו חופרות בעורו של הארי, בוערות, לעומת זאת

 ידיו צוננות דוממות מעל שכמתו, מאלפוי אחז בו חזק יותר, גופו של הארי קשת מהמגע והוא בלע צרחה. ידיו של מאלפוי היו מרושעות,

 רכות אך ציפורניו חדות והם כיסו את גבו של הארי בשבילים של כאב. הוא הרגיש את ידיו יורדים אל מעברלעיקול הישבן שלו. כל

הדומים שהיו לו נהגו לומר שיש לו את התחת הכי טוב ביותר שראו, הם המשיכו לספר לו עד כמה הואצמוד, כמה פאקינג טוב, איך

הם לא יכלו לחכות כדי לתקוע בו את הזין שלהם ולזיין אותו על הקיר.

אבל מאלפוי שתק. ידיו המוצקות לחצו על לחיי התחת של הארי, והפריד אותם בחוזקה. כאינסטינקט הארי ייבב בכי עמון, הוא דחף את

גופו את ידיו של מאלפוי, הוא רצה שמאלפוי ירגיש את כל האזור, שידע שהוא יכול לעשות הכל, כל דבר והארי יוכל לקחת את זה.

״מממ...כל כך נואש” אמר הקול היוקרתי 

המכה הגיעה במהירות חדה, להארי לא היה זמן להבין את השינוי בתחושה, הוא התנשם. ידיו של מאלפוי היו קלות יותר משל ג׳וש אך בלתי

צפויות לחלוטין. האצבעות הארוכות שלו נגררות מעל עורו הבוער של ישבנו, ואז מתרסקות על עורוולשות. חום התפשט באזור, זיעה זלגה על

גבו, ידיו של מאלפוי התאימו על ישבנו כאילו היו אמורות להיות שם, כאילו הןשייכות לשם...חשב בטיפשות. הוא היה של מאלפוי רק ללילה אחד.

הפרק הקודם		הפרק הבא