אקדמיית המזלות

אחרי שיעור היסטוריה הכפול הייתה הפסקה, הלכתי לחדר לבדוק את המערכת שלי וראיתי שהשיעור הבא שלי הוא אומנות,

קיוויתי שלא יקרה משהו רע. ננסי נכנסה ואמרה שיש לה אחרי ההפסקה שיעור שליטה בכוחות. ואז היא יצאה שולחת

אלי חיוך חמוד, קיוויתי שהיא לא תשתמש בצד הרציני שלה יותר מדי בשיעורי אומנות.  אבל לא הקדשתי לזה מחשבה רבה.

פניתי לכיוון המדשאות המלאות בפרחים, היו שם הרבה אנשים ממזלות אדמה, שור... בתולה... גדי... דברים כאלה.

אחת הילדות שהן מזל שור ניגשה אלי, היא נראתה תוקפנית אבל נחמדה. לא היה לי

נעים לדבר איתה אז הרחקתי וחזרתי לחדר, היא הסתכלה אלי מהחלון ואמרה: "כיף לך שאת מזל מאזניים!"

ועניתי: "ת-תודה...?".

סגרתי את החלון ונגמרה ההפסקה. הגיע הזמן לשיעור אומנות. רצתי לשיעור וגיליתי שהקדמתי,

לא נראה שהיה שם מישהו. מעניין. חיכיתי כמה דקות וכולם נכנסו. הילדה מזל שור גם הייתה

שם. היה לה שיער ורדרד יבש, עיניים ירוקות חזקות כמו יער או ג'ונגל, והיא לבשה את

חליפת בית הספר. היא התיישבה לידי וחייכה אלי, הרגשתי נוחות לא מהמקום, השיער

שלה היה אסוף בקוקו קטן והיו לה קצת נמשים על האף. העור שלה היה די כהה

והעיניים שלה היו נעוצות בי. 

"תלמידים!" קראה המורה. היא הייתה מזל עקרב זה בטוח. "היום נצייר את

סמל המזל שלנו על קנבס. נא להסתכל על הקנבסים הקטנים שעל השולחן",

התחלנו לצייר. הילדה מזל השור לחשה אליי, "אני מריה," ולחשתי לה

חזרה: "אווה".  ציירתי כמה שיותר טוב, ההשראה בחדר הספיקה לי

ויצא לי נוף שמיים וצורת עננים של מזל מאזניים. 

השיעור נגמר וחזרתי לחדר. ארבע שעות לימוד בלבד ביום הראשון

ללימודים, הייתי צריכה לנחש. עליתי על המיטה. לא היה לי

מה לעשות אז הוצאתי את הטלפון (כן יש שם טלפונים) ושיחקתי.

הפרק הקודם