גלקסיות בהישרדות

הווו (אנחת רווחה) סוף כל סוף המשכתי. ייש. טוב, כמו שאתם רואים ההמשך הגיע. אז ככה זה פרק מעבר כזה שהיה אמור להיות פרק רגיל אבל החלטתי שאני לא רוצה ככה להמשיך וכמעט וויתרתי עליו לגמרי אבל בסוף החלטתי להשאיר אותו בתור פרק מעבר. אל תיבהלו הפרק הבא יעלה עוד כמה רגעים... (כמה רגעים בשבילי. אתם תקראו את זה ברצף...) התגעגעם לליאנה כמוני? מקווה שכן אם כן - אני מקווה שהפרק הבא יספק אתכם. מקווה שתהנו

ג'יימס נחת בתוך האח המוכרת של סלון ביתו.

"אז יש לך תוכנית?” שאלה רוז ברגע שהוא יצא. “אחרי הכל אנחנו מתכננים להתגנב אל תוך חללית ענקית של חייזרים עוינים.”

"אממ.. לא ממש חשבתי על אחת כזאת,” מלמל ג'יימס.

"דבר כזה צריך לתכנן מראש, אנחנו לא יכולים פשוט סתם לדפוק על הדלת של החללית – אם יש לה אחת כזאת – ולהגיד, שלום ליאנה נמצאת?” אמרה רוז.

"אני אומר שמחר בבוקר אני וג'יימס נלך לבדוק מקרוב את החלליות,” אמר אלבוס. “שנוכל להבין דבר ראשון מי נגד מי.”

"טוב זה דיי ברור,” אמר ניק. “אנחנו נגדם, לא כזה מסובך. איך אתה וג'יימס תתקרבו לשם בלי שהם יראו אתכם?”

"אני אהיה עם הגלימת היעלמות וג'יימס יהיה עם לחש הגנזה,” אמר אלבוס. “ואני חושב שגם ככה ניכנס פנימה.”

"טוב, אז אני מבינה שאנחנו יכולים לחזור לישון, אפשר פשוט לחזור לדירה וזהו? למה הגענו לכאן עכשיו?”

"אנחנו לא יוכלים לחזור לדירה,” אמר ניק. “ברגע שהם ישמעו מה אנחנו מתכננים לעשות הם לא יתנו לנו צאת ממנה.”

"והגענו אליה עכשיו בגלל שאתם החלטתם לבוא אחרי,” אמר ג'יימס. “אני בהחלט לא הכרחתי אותך או משהו כזה...”

"ג'יימס, בהתחשב בעובדה שבלעדינו אין לך שום סיכוי במבצע הזה, הייתי אומרת שתהיה טיפה יותר נחמד,” אמרה רוז בכעס.

"אני נאלץ לומר שיש צדק בדבריה,” אמר ניק בהתנצלות.

"אתם צודקים,” ג'יימס נאנח אנחה עמוקה והתיישב על הכורסה ובהה בנוקדה עלומה בקיר שמולו. “ז..זה פשוט כל העניין הזה... ליאנה בחיים. קשה לעכל את זה. שש שנים הייתי בטוח שהיא מתה. לעזעזל עם זה! ערכנו לה לוויה! התאבלתי עליה! ז..זה פשוט – הכל יותר מידיי... יותר מידיי לעכל בבת אחת. כל המציאות התהפכה בכמה ימים.”

"כולנו בזה ביחד,” אמר ניק. “כולנו היינו בטוחים שליאנה מתה. כולנו ערכנו לה לוויה. כולנו התאבלנו עליה. לכולם המציאות התהפכה. לכולנו קשה לעכל.”

"אבל אתה הכרת אותה הכי טוב מכולם,” אמר אלבוס. “רק אל תוציא את זה עלינו.”

"אתם צודקים,” אמר ג'יימס שוב ונאנח. “אני חושב שאני אלך לישון עכשיו. יש עוד כמה מזרנים נוספים מאחורי הדלת של המטבח.” והוא ניגש לחדר שינה שלו והתמוטט על המיטה לבוש בבגדיו, נופל לשינה טרופה מלאה בחייזרים ובחלליות מוזרות.

הפרק הקודם		הפרק הבא