החיים על פי ג'יני

ג'יני לא הבינה מה קרה, התרנגולים של האגריד נשחטו, היא לא יודעת איפה היא הייתה כל היום והגלימה שלה מלאה בנוצות.

היא החליטה לכתוב לטום רידל.

היי טום, אני מודאגת, לא הייתי היום בכל השיעורים ואני לא יודעת למה!

היי ג'יני, אולי את ישנת כל היום

אני לא ישנתי, כל הגלימה שלי מלאה בנוצות! איך אתה מסביר את זה?!

למה את כועסת עליי?

לא כועסת, פשוט התרנגולים של האגריד נשחטו היום ואני חושבת שאני עשיתי את זה!

טוב, תשכחי מזה עכשיו, אולי.. אולי כל זה חלום?...

טוב, בסדר, יכול להיות שזה פשוט חלום רע...

בכל מקרה, אני רוצה שבעוד חודש בידיוק את תלכי לשירותים של מירטל המיללת ותביאי איתך את היומן הזה, אני אכתוב לך כבר שם מה לעשות.

 
בסדר

ועד אז, אל תפסיקי לכתוב ביומן, אני רוצה שכל יום תכתבי ותספרי לי הכול 

אוקיי

ג'יני סגרה את היומן וראתה את אמה מתקרבת אליה במהירות

"היי ג'יני, למה לא היית היום בשיעורים?" אמה שאלה בדאגה

"שכחתי..." ג'יני המציאה תשובה במהירות

"מה ז'תומרת 'שכחת'? זה בית ספר, מה שעושים פה זה ללמוד!" אמה אמרה, כמעט בכעס

"למה את כועסת?" ג'יני שאלה

"בגלל ה"האנה" המעצבנת הזאת, היא ירדה עליי ואת השארת אותי לגמרי לבד!" אמה צעקה

"סליחה... אני אבוא איתך מחר והיא תצטער שהיא בכלל נולדה!" אמרה ג'יני בחיוך זדוני

"טוב, בינתיים, בואי נרד לארוחת ערב" אמה אמרה

"בסדר, רק שנייה, אני אחליף גלימה" ג'יני אמרה ורצה להחליף גלימה, היא ירדה לאמה והן הלכו יחד לארוחת הערב

סליחה שהפרק קצר...

הבא יהיה יותר ארוך

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא