מה אם...

טוב. היי לכולם! אתם כנראה לא מכירים אותי. אני משתמש די ישן. (לא ממש פעיל.) אני אוהב לכתוב! כנראה שהמוןן מכם לא מכירים את הפאנפיק הזה כי נטשתי אותו. בכל מקרה, הנה הפרק- הוא קצת מוזר. תמיד הירהרתי- מה היה קורה אם וולדמורט היה מנצח? מה היה קורה אם היה מולטיוורס של הארי פוטר? הנה מה שאני חושב שהיה קורה!

"היי. אני הארי. הארי פוטר. בעולם שלי, אני מודע לכל איגוד הדמבלדורים וכולי. וולדמורטים ניצחו בעולם שלי. אני מתחבא מהם עכשיו. איגוד הדמבלדורים נפל לא מזמן.... הם מפוזרים בהאריוורס. (שילוב של המילה הארי פוטר ומולטיוורס) עכשיו יש את איגוד הוולדמורטים ואת מחתרת הפוטרים. כמובן שאני לא חלק ממנה. הם פחדו ממני. מהצד החזק שלי. אז מה כבר קרה? השתמשתי באבדה קדברה על מישהו מהמחתרת. הוא עיצבן אותי. עכשיו אני כלוא במציאות המחרידה הזאת.... אין פה את רון, או את הרמיוני. יש כאן את כל הוולדמורטים שהמחתרת אי פעם הצליחה לכלוא. בכל יום אני צריך לשנות מיקום, כדי שלא יתפסו אותי."

הוא סיים לכתוב את הדף ביומן. לפתע נראה בשמיים אור כחול חזק ונפל מישהו משם. "אהההההההההההההההההה!!!!!". הוא נפל ליד הארי. הארי הרים אותו. "מי אתה?" הוא אמר. "טוב, ילדי, אני הוא מרלין כמובן!" 

הארי נכנס לשוק. "מר-מרלין? המרלין?" הארי אמר. "כן כן, לא להיכנס לשוק, יש לנו עוד המון עבודה. התקרצף!" 

האבק מבגדיו של הארי נעלם. "תו-תודה?"

"בכל מקרה, ההארי העליון שלח אותי. הוא אמר לי למסור לך שעונשך מסתיים עוד...." מרלין הסתכל בשעון היד שלו. "180 שנה! רגע, שנ-שנה? אה, 180 שניות!" 

הארי החל לעכל....הם לא שולחים רק את הוולדמורטים לפה. הם הביסו את איגוד הוולדמורטים.... זה כלא אזקאבן שלהם. כל מי שמפר את החוק הם שולחים אותו לפה....זה המשחק החולני שלהם...

"הכל בסדר, ילדי?" אמר מרלין בפנים טיפה מודאגות. "תגיד... זה שרביט הבכור?" אמר לו הארי. "הו הו הו.... זה הרבה יותר! זה השרביט הראשון. מי שיחזיק אותו יהיה בלתי מנוצח!"..... הארי הבין שהמחתרת, או עכשיו האיגוד, לא אמרו לו את סיבת העונש שלו.עוד 50 שניות, הוא משתחרר. "בלתי מנוצח, הא?".... "הגיע הזמן שהקוסם הזקן יתחלף. אבדה קדברה!" הארי אמר. הוא פגע במרלין. מרלין חסם ואמר "שתק!" הארי נפל על האדמה. הוא הבין שהוא יכול פשוט לחטוף את השרביט של מרלין מידו. עוד 20 שניות.... "ממך, ילדי, ציפיתי ליותר. אומנם עונשך פה יסתיים, אבל חייך בגהינום יתחילו. אבדה קד-!" הארי קם על רגליו וחטף את שרביטו. "ביי, מרלין. בהצלחה להתעתק בלי השרביט שלך למציאות אחרת. 3, 2, 1." האור הכחול בשמיים נפער שוב, והארי נשאב לתוכו. הוא יצא בתוף אולם מפואר. שולחן גדול היה מולו. הוא ראה וולדמורטים הרוגים. הוא ראה הארי פוטרים מתים. אבל מי שהיה מסביב לשולחן....זה היה לא יאמן. הארי שלף את יומנו במהרה. "מי שאחראי על העולם הזה, מי שאחראי על כל מולטיוורס והסבל שלנו, זה ג'יי!-" לפתע הוא התחיל לעוף לשמיים. הוא עצר באמצע האולם. היד שלו החזיקה את שרביטו...לפתע היא החלה, כנגד רצונו, לרחף לראשו. המילים הבלתי נשלטות יצאו מפיו. "אבדה קדברה!" אור ירוק ומסנוור יצא משרביטו. הוא נפל על הרצפה, ללא רוח והבעת פנים. כשהוא הגיע ללמעלה, היה רק חושך, לא גן עדן או גהנום. הוא ראה הרבה הארי פוטרים צורחים. הוא סוף סוף הבין. אין לו שליטה או יעוד. זה רק אחד מחליט. הכותב.

הפרק הקודם