"אני כבר בת 18!"

הארי וג'יני החליפו מבטים.

הם לא ידעו אם לספר לרון והרמיוני את השתלשלות העניינים או לא. בסוף הארי החליט שכן.

"אממ, רון, הרמיוני? אנחנו צריכים לספר לכם משהו... אולי תהיו קצת מופתעים..." הוא סיפר להם בקצרה ולא הוסיף יותר מידי פרטים.

"הארי, אתה לא רציני! אתה יודע כמה רציתי לפגוש מישהי חכמה ואוהבת לימודים כמוני! אני מעריצה את אימא שלך!" הרמיוני נעלבה אחרי שהצליחה לדבר.

"וואוו! ג'יני, את קולטת שפגשת את האלוף בקווידיץ' נכון לשנת... טוב, אין לי מושג איזה שנה. והרמיוני, אם כבר את לא רצינית. זה כל מה שמעניין אותך?! לימודים?! אני לא מאמין שרציתי להציע נישו-"

רון התחיל והארי, שידע על התוכניות של רון, מיהר לעזור לו. "להציע נשיקה, הוא התכוון..." הרמיוני הסתכלה עליהם בחשד.

"טוב, בכל מקרה. הארי פגש את ההורים שלו וממש דיבר איתם פעם ראשוונה בחייו! האבן הזאת יכולה להיות שיא השימושית, לא חושבים?" רון מיהר להחליף נושא. הארי הסתכל על הרצפה. זה באמת יכול להיות שימושי.

 "כן, רון. אבל השאלה היא כרגע- איך לעזאזל היא -זתומרת האבן-  הגיעה ליער הזה? בפעם ה1000, היא לא יכולה להצמיח כנפיים!" הרמיוני אמרה.

אוקי, אני צריכה ללכת..

אני יודעת שזה ממש קצר אז אני יוסיף בקרוב...

סליחה

הפרק הקודם		הפרק הבא