הנבואה החדשה והמסוכנת

 ״ידעתי שאי אפשר לסמוך עליה!״ קרא פיץ בניצחון.

״פיץ, אתה אפילו לא אמרת את זה, וזה בדרך כלל מה שדקס אומר״ אמרה ביאנה.

ואילו סופי נעצה מבט זועם בפיץ ואמרה ״אל תעמיד פנים שהמקרה שלך הוא לא אותו הדבר״.
״היית חייבת להרוס?״ הוא שאל בעצבנות.

סופי פנתה לליין. ״אולי יש דרך שבה את יכולה להראות לנו בזיכרון שלך את מה שקרה? לכולנו?״
היא לא פירטה אבל נראה שליין הבינה. ״זאת לא בעיה, אני מניחה״ היא מלמלה ונקישה באצבעותיה.
מסך טלוויזיה גדול הופיע מולם. ״וואו, את גם מממשת?״ שאל דקס.
ליין הנידה בראשה. ״היכולת שלי היא לא רק להגשים משאלות, אלא פשוט לעשות קסמים״.
״רגע, חשבתי שאמרת שלכל קסם יש מחיר״ אמר פית בחשדנות.
״זה נכון״ אמרה ליין. ״אבל קסם קטן, כמו מימוש, לא נחשב.

רק קסמים גדולים, כמו להביא קבוצה של 7 אנשים- סליחה, אלפים- למקום ללא קסמים.
עולם בני האדם לא כולל בתוכו קסמים, לכן נדרש קסם גדול במיוחד כדי להביא אתכם לכאן״.
״איפה גרת עד עכשיו?״ שאלה ביאנה.

ליין נקשה שוב באצבעותיה, ומסך הטלוויזיה נדלק. עיר הרוסה הופיעה במסך, מלאת עשן ושברים של דברים.
״ארלורק״ לחשה ליין וצמידה את ידה על המסך. ״הבית שלי. או לפחות היה הבית שלי. לפני שבני האדם הרסו את הכל״. שפתה רעדה.
המסך התחלף ותמונה של עיר יפהפייה הופיעה על מסך הטלוויזיה. דלתות היו ממוקמות בתוך עצים ענקיים, שהיו בגודל של הבית האנושי הישן של סופי.
בקושי היה אפשר לזהות שמדובר באותה העיר. הם חיים באופן דומה כמו הגנומים, הבינה סופי.
״שכל אחד מאיתנו הגיע לגיל 12, הוא השיג כוח מהטבע, אבל אני ואלי היינו שונות. לא רק שקיבלנו את היכולת שלנו בגיל חמש, אלא שגם הן היו הכי חזקות.
כמה זמן אחרי זה, הידיעות הנוראיות הגיעו״.

התמונה התחלפה, והראתה שתי ילדות כבנות חמש, אחת עם שיער שטני ועניים כחולות,

והשנייה עם שיער חום בהיר ועיניים בצבע תכלת, מאזינות לשיחה שהתרחשה בחדר שאליו הובילה הדלת, שאליה הילדות הצמידו את אוזנן.

''נצטרך להילחם בכל כוחנו'' נשמעה לחישה של אישה. ''אנחנו יותר חזקים מהם'' נשמעה לחישה אחרת, בקול של גבר. ''ואם לא?'' אמרה האישה. ''מה נגיד לבנות?''

''אנחנו נשמור ששום דבר לא יקרה להם. המלחמה קרבה. אנחנו חייבים לתכנן משהו'' אמר הגבר.

התמונה התחלפה, והראתה את הילדה בעלת השיער החום רצה בין העצים, מתחמקת מאחותה.

''אלי, חכי'' קראה הילדה בעלת השיער השטני. ''עזבי אותי, ליין'' אמרה אלי הקטנה.

היא המשיכה לרוץ, אבל לבסוף ליין השיגה אותה. אלי לא ברחה שוב, אבל הביטה באחותה בעיניים מלאות דמעות.

''ליין, אני מפחדת'' היא לחשה. ליין חיבקה אותה בידיה הקטנות. ''הכל יהיה בסדר'' היא לחשה.

התמונה התחלפה והראתה את ליין, מתחבאת מאחורי עץ וצופה באחותה מחכה בין העצים.

'אלי עמדה שם מול אנשים בגלימה שחורה. סופי רעדה שראתה את סמל העין המוכר על גלימותיהם, סמל הנסתרים.

''אם אעשה את זה, אתם תכבדו את העסקה שלנו?'' ''בדיוק כפי שסיכמנו'' אמר אחד הנסתרים. אלי הקטנה הנהנה והלכה משם.

ליין נשארה שם והתחבאה. ''ילדה תמימה'' אמר אחד הנסתרים. ''מילכדת את המחבוא שלהם?'' הנסתר השני הנהן ''בדיוק כמו שאמרת''.

המסך נעצר.

''לא הבנתי מי אלו, אבל הבנתי למה הם התכוונו מאוחר מידי. ההורים שלי הכינו מחבוא שבו יוכלו להסתתר, אבל הנסתרים מילכדו אותו.

העסקה שאלי עשתה איתם היא למצוא אותך... בתמורה להגנה על המשפחה שלה, ו...'' ליין נאנחה. ''זאת הבעיה שלה. היא נקמנית מידי- היא לא מוותרת בקלות.

היא הסכימה לשתף איתם פעולה בתנאי שהם יעניקו לה נקמה''.

הפרק הקודם		הפרק הבא