לא פשוט להיות סיריוס בלק

אוקיי זה נראה לי הפרק האחרון.. מוזמנים לקרוא את שאר הפאנפיקים שלי! ( אחרי שיאשרו אותם)

סיריוס, ג'יימס ולילי ריחפו באולם ה'מסיבות' של כל המתים, פתאום דמבלדור היה שם, "דמבלדור?" שאלנו בהפתעה, "שלום לכולם," הוא אמר בנועם.

" ע"י מי מתת?" שאל ג'ימס בסקרנות, "ג'יימס! איזה חוסר טאקט!" נזפה בו לילי, הוא משך בכתפיו לדמבלדור, "ע"י סוורוס." הוא אמר.

לילי רק הזדעקה "מה?!" וג'יימס וסיריוס התחילו לצעוק ולכנות את סנייפ בכל מיני שמות, "זה היה בכוונה!" קטע אותם דמבלדור,"כוונה?" שאלו כולם בזעם, הוא הסיר להם את התוכנית שלו, "זה גאוני!" אמרה לילי, נדהמת. כעבור כמה שניות מישהו נמוך נדחף בניהם, הם נדהמו כשזיהו את פניו המעוכים,

פיטר פטירגו

"אתה!!" צעק סיריוס וניסה לתפוס את פיטר, אבל כמובן שהוא רק עבר דרכו, "אוףףףףףף" הוא רטן ובמקום זה הוא התחיל לצעוק על פיטר, מילים ואותיות, רגשות וזעם, יצרו את הדבר הנורא ביותר שמישהו יכול לקבל שניה אחרי שהוא מת, " חכה שניה!" אמר לו פיטר בעודו מתכווץ אפילו יותר ממה שהוא היה מכווץ, "איך מתת?" שאל דמבלדור בקול קר וחסר רגש,"אני מקווה שכמה שיותר כואב" אמר לו סיריוס בבוז ואז פיטר דיבר "ח.. חנקתי את עצמי.." הארבעה הסתכלו עליו בתדהמה, "טיפש!" אמר ג'ימס בבוז והסתובב, "זה היה בטעות! תשמעו..." והוא התחיל לספר להם,"אני אף פעם לא אסלח לך, פיטר, לאמשנה מה תעשה! אתה הרסת לבן שלי ולסיריוס את החיים! וגם את החיים שלנו!" שאג עליו ג'יימס. והם התרחקו בריחוף קל..

"רמוס?" שאלה לילי בשקט, היא הלכה לבדה בין קהל של אנשים מתים, ואז ראתה מישהו מוכר, "רמוס!!!" היא צווחה ורצה איליו, "כמה זמן עבר!" היא אמרה בדמעות שקופות, "לילי!!! אני לא מאמין! איפה ג'יימס? " הוא שאל וניסה לחבק אותה, אבל כמובן שהוא רק עבר דרכה, ,"שם.." היא מילמלה והצביע לכיוון, רמוס ראה אותם ומה שהיה פעם ליבו קפץ, הוא רץ אליהם( וניסו להתחבק וכו' וכו' וכו' וסיפרו איך הוא מת ובלב בלה בלה, והחתונה שלו, והילד... פוט אין לי  כוח לכתוב את זה..) עד ששמע קול מוכר, "רמוס! " צעקה נימפדורה ורצה אילו( ושוב, היכרות וכו') מידי פעם הם ראו מישהו מדמבלדור ורמוס זיהו, שמתו בקרב על הוגוורסט, אבל את הארי הם לא ראו..

" אוי נו באמת!" הם שמעו מישהו רוטן ופרצוף ג'ינג'י מנומש עמד מולם, הוא היה מחוייך, אבל עיניו הביעו בילבול וכעס, "הי! סיריוס?" אמר הילד, "אה! פרד?! אתה מת? " שאל סיריוס בבילבול, " לא, סתם יצאתי לנופש," אמר פרד בסקרזם, "אוי, מצטער.." מילמל סיריוס, מבטו של פרד נדד לג'יימס ולילי, "אה, הארי! אתה מת! טוב לפחות מישהואחד שאי מכיר, הי! ג'יני?! את גם מתה??? אמא תמות מרוב צער.." הוא אמר, "אה.. לא, אני לא הארי פוטר, אני ג'יימס פוטר, וזאת לילי ," " אה, אז זה אתם? שניה.. " לפתע הוא הפך להיות שמח ומודה, "הו, קרניים, רך- כף וירחוני המהוללים! תודה לכם על כל שנותי ושנתי עם ג'ורג' ומפת הקונדסאים! דור קודם של נפשות אצילות שעזרו לדור חדש ש פורעי חוק!" הוא אמר בעיינים עצוצו, זוויות פניו היו עדיים מחויכות, ג'יימס וסיריוס חייכו וג'יימס אמר, "אין בעד מה קשישי!, אב למה אתה מחויך?" "כי ככה מתתי,.." "אההה ""טוב, אני חייב לזוז," אמר דמבלדור, " הארי מגיע," הוא מר, "מה??? " שאלו כולם, "אל תדאגו, הוא לא מת,הוא רק יצא לנופש," אמר דמבלדור ונופף להם..

הסוף!

פליז תגובותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת 

הפרק הקודם