אולי נהיה חברים?

הימים בהוגוורטס עברו על דראקו בנעימים. זה היה מאוד פשוט, הוא קם בבוקר, אכל ארוחת בוקר, הלך לשיעורים, ארוחת צהריים, שיעורי בית, ארוחת ערב ולישון. בשגרה הזאת היה משהו מאוד מרגיע אבל כל פעם שהוא פגש בהארי או באחד מחבריו הוא התחיל לדמיין איך השגרה הזאת הייתה נעימה הרבה יותר עם הארי לצידו. זה לא שלא היו לא חברים, היו לו הרבה. בלייז, ילד מגניב וקשוח שדראקו רצה בתור חבר ולא בתור אויב, פנסי פרקינסון, שנדמה היה לדראקו שיש לה קראש קטן עליו וכמובן, גרגורי גויל ווינסנט קראב.

דראקו ישב בארוחת הבוקר וזלל פיינקיקים, שיעמם לו מאוד, השגרה שהייתה כביכול 'מרגיעה' התחילה להמאס. הוא הביט לעבר השולחן הגריפינדורי שבו ישב הארי, הוא דיבר עם ילד בעל שיער חום קוצני שבדיוק הצליח לפוצץ את מיץ הדלעת שבגביע הכסף. דראקו לא ידע מאיפה זה הגיע לו אבל הוא נתקף זעם בלתי נשלט, הוא צעד בנוקשות לעבר השולחן הגריפינדורי ונעמד מאחורי המושב של הארי. 

"אז מה פוטר, מסתובב עם אלה שיכולים להגן עליך?" אמר

"מה אתה רוצה מאלפוי"

"היי היי תרגע," המשיך דראקו לדבר "רק רציתי לוודא שיש מי שיגן עליך מכוחות האופל" ליגלג.

הארי הביט בו לשניה כמתלבט מה להגיד. 

"אני מתערב איתך שאני יותר טוב ממך בכל קסם וקסם שיכלה על דעתך" החליט לבסוף להגיד

ואז, רעיון ספק גאוני ספק אכזרי עלה בראשו של דראקו. 

"אה כן? אתה חושב שאתה יותר טוב ממני? אם כך, אין בעיה, דו קרב בחצות בחדר הגביעים, המשנה שלי הוא קראב" אמר ואז הלך חזרה לשולחן סלית'רין. אחרי ארוחת הבוקר ביקר במשרדו של השרת, מר ארגוס פילץ'. טיפוס מפחיד למראה שמשרדו היה מורכב בעיקר ממכשרי עינויים 'רק ליתר ביטחון'. 

"מר פילץ'," אמר דראקו לשרת "שמעתי מאחד התלמידים, טיפוס בשם הארי פוטר שהוא הולך לקיים דו קרב בחדר הגביעים. לא סתם שאסור להשתמש הקסמים מחוץ לכיתה הוא גם הולך לקיים את דו קרב זה אחרי שעת השינה, בחצות"

פילץ' הנהן, "טוב מאוד טוב מאוד, שמעת גברת נוריס? אנחנו יוצאים לציד" וחיוך מרושע התפשט על פניו.

הפרק הקודם