החיים על־פי קרניים

160-150 לטובת גריפנדור. זה היה ניצחון סוחף.

ג'יימס ירד ללמטה בעודו מנופף בסניץ' המוזהב הקטן שלפני שניות אחדות תפס בידו.

הדבר האחרון שהוא זוכר שהוא ראה זה את כל תלמידי גריפנדור רצים לעברו.

זו היתה שעת ערב, אם לשפוט לפי החושך ששרר בחדר המרפאה.

ג'יימס התעורר בבת אחת כאילו בזה הרגע קם מחלום בלהות. הוא לא יכל להחליט מה יותר כואב לו. הראש או הרגל.

הוא הסתכל ימינה ושמאלה לראות איפה הוא, הוא זיהה את חדר המרפאה, אם כי לי ביקר שם לעיתים דחופות כל כך.

הוא שם לב לכל הממתקים והמתנות שהיו לו ליד המיטה. הוא תהה כמה זמן הוא כבר שוכב שם.

הוא רצה לחזור לישון כשלפתע קלט משהו, או מישהו זזים במיטה מימינו.

"מי שם?" הוא שאל בקול מהוסס.

"אה! סוף סוף התעוררת!" קרא סיריוס בקול, דבר שגרם לגברת פומפרי לצאת בריצה.

"לישון! קדימה! שתיכם! לישון! אתם חייבים לישון כדי שאוכל לבדוק אותך בבוקר." היא הצביעה על ג'יימס.

ג'יימס חיכה שהלכה, הטיל לחש מופליאטו על הדלת שלה ופתח בשיחה עירנית עם סיריוס.

"כמה זמן אני פה?" 

"מספיק זמן כדי לדאוג"

"נוווו"

"מה"

"נו כמה זמן אני שוכב פה?"

"שבועיים וחצי."

"מהההההההה" ג'יימס לא היה יכול לעצור את הצעקה שיצאה מפיו.

איך? למה? מה קרה? היו לו כל כך הרבה שאלות והוא לא ידע מאיפה להתחיל.

כנראה שסיריוס הבין אותו כי התחיל להסביר.

"אחרי המשחק, שבאת לנחות חזרה בקרקע, הרודפים של סלית'רין - מה שמם"

"אדריאן אבנר ואלכסנדר אזר" לא הצליח ג'יימס להתאפק.

"כן נו הם" המשיך סיריוס.

"אז הם מזה כעסו על ההפסד שלהם שהם שלחו עליך את המרביצנים ושתיהם פגעו לך בראש וגרמו לך ליפול מהמטאטא."

זה הסביר את הכאב בראש של ג'יימס.

"אז נפלת מהמטאטא בערך 3 מטר מעל האדמה."

"והמטאטא?" לא התאפק ג'יימס

"אם תפסיק להפריע לי, אני יוכל להסביר לך. ירחוני הציל לך אותו בזמן עם איזה לחש שלא שמעתי עליו מימי."

"אתה בכלל מכיר לחשים" מלמל ג'יימס. הוא לא ידע אם סיריוס התעלם או לא שמע אותו.

"דמבלדור לקח אותך לבית ספר" המשיך סיריוס.

"גברת פומפי רתחה מכעס. היא אמרה שנשברה לך הגולגולת והרגל והנפילה רק החמירה את מצב הרגל, תבין, די נחתת על הרגל. זה היה הקליק הכי חזק ששמעתי בעולם."

"ומה עשו לאבנר ואזר?"

"אה, הם בריתוק לשליש הקרוב אצל פרופסור סלגהורן."

עדיין משהו לא הסתדר לג'יימס בכל הסיפור.

ואז הבין.

"ומה אתה עושה פה?"

"מחר. לילה טוב."

שניהם פיהקו ונפלו לשינה עמוקה.

הפרק הקודם		הפרק הבא